QR code. חדשנות. חוויית משתמש.

QR code הומצא ביפן בשנת 1994. הוא פתר בעיה של קריאה מהירה של פרטים בתעשיית חלפים והרכבת רכבים.  ומי שמתעניין באיך צורך מביא להמצאה כל כך חשובה יכול לקרוא על זה כאן.

רוב האנשים לא יודעים מה זה QR. ורוב אלו שיודעים לא עושים בו שימוש, כי אין כמעט שימושי QR. סוג של ביצה ותרנגולת.

אני זוכרת איך ראיתי לפני כ 6 שנים את הסרטון על הסופר מרקט של TESCO בתחנת הרכבת בקוריאה, כולו וירטואלי ומבוסס על QR codes והייתי בטוחה שתוך שנה מקסימום יתמלא העולם בכל מיני דברים מגניבים מבוססי QR.

זה לא קרה. ויותר מזה – רוב האנשים הספידו את ה QR, קראו לו מיושן ובעיקר – לא השתמשו בו.

לא ממש נכון. בתעשיית הרכב ובתעשיות אחרות נעשה שימוש פנימי ב QR.
ועדין קיימת תחושה שיש פה החמצה טכנולוגית. וזה קורה בגלל מורכבות לא סבירה של שימוש. צריך להשקיע יחסית הרבה בהסברה כדי שאנשים יורידו אפליקציה שקוראת QR. התועלת לא מובנת מאליה.

גם בסמסונג וגם באפל הבינו שנדרש פה פישוט של הטכנולוגיה.
בסמסונג הלכו חצי דרך והם מאפשרים בגלקסי 8 לסרוק QR דרך המצלמה, אלא שצריך קודם לאפשר באופן יזום את התכונה הזו.
באפל הלכו את כל הדרך. מערכת ההפעלה החדשה מאפשרת סריקת QR דרך המצלמה. פשוט.

עכשיו תדמיינו איך היכולות והשימושים מתרחבים. תוסיפו לזה קצת IoT והתמהיל יכול להעיף אותנו גבוה.

ויותר מזה – עכשיו תחשבו על כל מיני טכנולוגיות מבטיחות וזנוחות או כל מיני רעיונות נפלאים שלא מצליחים להמריא – הרבה פעמים הסיבה היא שימוש מסורבל.
אל תוותרו. תפשטו.

 

ים. פשוט.