אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן שֶׁיִּהְיֶה לוֹ / זְמַן לַכֹּל. / וְאֵין לוֹ עֵת שֶׁתִּהְיֶה לוֹ עֵת / לְכָל חֵפֶץ. קֹהֶלֶת לֹא צָדַק כְּשֶׁאָמַר כָּךְ. / אָדָם צָרִיךְ לִשְׂנֹא וְלֶאֱהֹב בְּבַת אַחַת, / בְּאוֹתָן עֵינַיִם לִבְכּוֹת וּבְאוֹתָן עֵינַיִם לִצְחֹק / בְּאוֹתָן יָדַיִם לִזְרֹק אֲבָנִים / וּבְאוֹתָן יָדַיִם לֶאֱסֹף אוֹתָן, / לַעֲשׂוֹת אַהֲבָה בַּמִּלְחָמָה וּמִלְחָמָה בָּאַהֲבָה. / וְלִשְׂנֹא וְלִסְלֹחַ וְלִזְכֹּר וְלִשְׁכֹּחַ / וּלְסַדֵּר וּלְבַלְבֵּל וְלֶאֱכֹל וּלְעַכֵּל / אֶת מַה שֶּׁהִיסְטוֹרְיָה אֲרֻכָּה / עוֹשָׂה בְּשָׁנִים רַבּוֹת מְאֹד / אָדָם בְּחַיָּיו אֵין לוֹ זְמַן. / כְּשֶׁהוּא מְאַבֵּד הוּא מְחַפֵּשׂ / כְּשֶׁהוּא מוֹצֵא הוּא שׁוֹכֵחַ, / כְּשֶׁהוּא שׁוֹכֵחַ הוּא אוֹהֵב / וּכְשֶׁהוּא אוֹהֵב הוּא מַתְחִיל לִשְׁכֹּחַ. / מוֹת תְּאֵנִים יָמוּת בַּסְּתָו / מְצֻמָּק וּמְלֵא עַצְמוֹ וּמָתוֹק, / הֶעָלִים מִתְיַבְּשִׁים עַל הָאֲדָמָה, / וְהָעֲנָפִים הָעֲרֻמִּים כְּבָר מַצְבִּיעִים / אֶל הַמָּקוֹם שֶׁבּוֹ זְמַן לַכֹּל. (מתוך אדם בחייו, "שעת החסד")