לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך?

מה שאני כותבת פה בוער בי בפנים כבר הרבה זמן.
אחרי יותר מ – 20 שנים במגוון תפקידים במשרד החינוך ועכשיו כחלק מהאקו סיסטם שנקרא Ed Tech, אני מכירה את התסכולים הרבים שיש מכל הכיוונים ממערכת החינוך ואני מכירה גם את הדברים היפים והטובים.
הדבר הכי חשוב בעיני היא היכולת האמיתית של כל מי שפעיל באקו סיסטם הזה לשנות.

למה אני כותבת דווקא עכשיו? בין יתר עיסוקיי, אני חלק מהצוות המוביל של קבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך". הבוקר ניצת בה דיון שהוציא הרבה תסכולים ממצב ההוראה, החינוך, מיושנות, התנהגות מורים וכל מה שקיים בממדים קטנים או גדולים. תוך כדי הדיון, חלה תפנית. מהוצאת קיטור (שזה חשוב מאוד) להצבעה על פתרונות שכבר קיימים ומיושמים (לא רק טכנולוגיים) והצעות לדברים חדשים וחיבורים לאנשים חדשים.

זה הפתרון! לא להישאר עם התסכול, אלא לעבור לעשייה (כמה שאני אוהבת doing, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר..).
והעשייה שאני מתכוונת אליה הולכת ותופסת תאוצה ויש לה גם שם – השקעות אימפקט. אלו השקעות עם שורת רווח כפולה: מיזמים בהם לא מוותרים על תשואה פיננסית כדי להשיג תוצאות חברתיות, אלא להיפך. חברות מגיעות לתשואה כלכלית גבוהה יותר בזכות האימפקט שהן מחוללות.
חשוב להדגיש, שלא מדובר פה רק בחברות טכנולוגיה. מטבע הדברים הרבה פעמים חברות טכנולוגיה ובחינוך חברות Ed Tech, הן אלו שיובילו את המגמה, כי הן חדשניות בבסיסן. בהמשך יצטרפו גם האחרים.

כדי להבין את היכולת לשנות דרך אימפקט, אני רוצה לספר לכם על שיחה מכוננת שהיתה לי כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד במשרד החינוך. הגעתי למשרד עם ניסיון ומנטליות של סטארט אפ. הייתי רגילה לסגור דברים עם המנכ"ל לרוב תוך כמה דקות. פתאום יש היררכיה ויש גוף שלוקח לו זמן לקבל החלטות ולוקח לו עוד יותר זמן ליישם אותן. בשלב הזה אמרתי לעצמי שאם אני לא אצליח להזיז דברים בקרוב, אני חוזרת לעבוד בחברה קטנה.
שטחתי את התסכולים בפני רנית זקצר (היום ה – CTO האגדית של מטריקס) והיא בשימוש בדימוי פשוט עזרה לי לשנות את הגישה. היא אמרה שאני מגיעה לנושאת מטוסים ומנסה לסובב אותה כמו שמסובבים סירת מרוץ. פשוט, לא? כשניסיתי להבין איך אני מיישמת את הדימוי בפועל, הבנתי שאם אני נצמדת לדוגמא, אי אפשר לומר לאנשים בואו נפנה צפונה ב – 30 מעלות, אלא לסמן את הפניה צפונה ב – 30 מעלות כיעד ולהגיע אל היעד דרך היגוי עדין של מעלה אחת או שתיים בעקביות.
זה עובד. הפכתי את השיטה לסמל המסחרי שלי. 

עכשיו בואו נחזור חזרה לאימפקט ול – Ed Tech. יש המון חברות Ed Tech שמציעות פתרונות שמערכת החינוך זקוקה להם. הפתרונות האלו לא חייבים להיות רדיקליים ואם הם כן חדשניים, לא חייבים ליישם אותם בבת אחת לכל רוחב המערכת.

מתחילים בקטן, מראים שזה עובד, מתקנים תוך כדי תנועה, מקשיבים למה שהאנשים שנמצאים שם הרבה שנים אומרים (לא מתייחסים אליהם בביטול כמיושנים!) וככה ממשיכים בנחישות. 
תדמיינו הרבה חברות שעובדות כך (לא רק טכנולוגיות) ותראו שהשינוי אפשרי. ואם אני אשכלל את הדימוי של נושאת המטוסים וספינת המרוץ, אני אוסיף ביניהן ספינת מפרשים, היא יודעת לשנות כיוון עם הרוח ולא רק בעזרת מנוע שדוחף בעוצמה. מה שיקרה בפועל הוא שינוי משמעותי שכן כל פתרון מזיז את המערכת בעוד קצת לכיוון הנכון ויש הרבה פתרונות טובים שצריך לעזור להם להגיע למקומות הנכונים. 

אז מה עושים מחר בבוקר (עדיף עכשיו)?

• אם אתם אנשי הייטק ו/או חינוך ו/או אד-טק או פשוט רואים את החשיבות של החינוך והאימפקט, בואו לקבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך" שנוצרים בה חיבורים מעולים, רעיונות מתממשים והאימפקט מתרחש בה בפועל.
• אם אתם מורים או הורים שמנסים לחשוב איך אפשר לשנות, תתחילו להתעניין באפליקציות ותוכנות חינוכיות ותחשבו אילו פתרונות אפשר לשלב בשנה הקרובה בבתי הספר שאתם קשורים אליהם, כי הרבה פתרונות קטנים יביאו לשינוי גדול.

אני אשמח לתגובות, כאן, למייל או לוואטסאפ שלי ובכל מדיה אחרת. מה שמשלים את תפיסת האימפקט בצורה מבריקה זו חוכמת ההמונים.