Sigalit DTL https://sigalitsobel.com/ Digital Transformation Leader | Public Sector Expert Tue, 04 Mar 2025 08:28:26 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.2 https://sigalitsobel.com/wp-content/uploads/2019/03/cropped-sigalit-flower-favico-32x32.png Sigalit DTL https://sigalitsobel.com/ 32 32 איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית? https://sigalitsobel.com/unlock-your-personal-strategy-with-ai/ https://sigalitsobel.com/unlock-your-personal-strategy-with-ai/#respond Tue, 04 Mar 2025 08:12:23 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6221 בעולם שמשתנה במהירות, קבלת החלטות נכונות בקריירה ובהתפתחות האישית הופכת לאתגר אמיתי. בדיוק בשביל זה פיתחתי את MyStrategist – מאמן אסטרטגי אישי מבוסס AI שיעזור לכם להגדיר מטרות, לזהות כישורים, לבנות תוכניות עבודה ולשפר קבלת החלטות. במקום ללכת לאיבוד בתוך אינסוף אפשרויות, הבוט יסייע לכם להפוך את החזון שלכם למציאות – בצורה חכמה, ברורה ומותאמת …

איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית? לקריאה »

הפוסט איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

בעולם שמשתנה במהירות, קבלת החלטות נכונות בקריירה ובהתפתחות האישית הופכת לאתגר אמיתי. בדיוק בשביל זה פיתחתי את MyStrategist – מאמן אסטרטגי אישי מבוסס AI שיעזור לכם להגדיר מטרות, לזהות כישורים, לבנות תוכניות עבודה ולשפר קבלת החלטות. במקום ללכת לאיבוד בתוך אינסוף אפשרויות, הבוט יסייע לכם להפוך את החזון שלכם למציאות – בצורה חכמה, ברורה ומותאמת אישית.

למה אסטרטגיה אישית חשובה?

בעידן של שינוי מתמיד, מי שרוצה להישאר רלוונטי חייב לחשוב אסטרטגית – לא רק על הקריירה שלו, אלא גם על התפתחות אישית, כישורים והזדמנויות.
אבל איך עושים את זה? איך מתכננים קדימה בעולם כל כך דינמי?

הפתרון – MyStrategist 🤖

במסגרת קורס שאני מעבירה, חיפשתי דרך להנגיש תכנון אסטרטגי אישי בצורה פשוטה, אינטואיטיבית ואפקטיבית.
🔹 אז יצרתי את MyStrategistמאמן אסטרטגי אישי מבוסס בינה מלאכותית, שמלווה אתכם בתהליך בניית הדרך קדימה.


איך זה עובד?

📝 אתם מעלים קובץ עם מידע אישי שכולל:
מטרת העל שלכם (למשל: להפוך למומחה ב-AI, לבנות קריירה טכנולוגית, להקים עסק עצמאי)
כישורים קיימים (מה אתם כבר יודעים לעשות?)
כישורים לשיפור (איפה אתם רוצים להתפתח?)
הרגלים מקצועיים (מה אתם רוצים להכניס לשגרה שלכם?)
אתגרים קיימים (מה מעכב אתכם?)

📌 ואז פשוט מבקשים מהבוט עזרה בעזרת פרומפטים חכמים!

💡 דוגמאות לפרומפטים שאני אוהבת:
🔹 "תעזור לי לבנות תוכנית עבודה לחודש הקרוב."
🔹 "יש לי 2 אפשרויות קידום בעבודה [פירוט] – מה כדאי לי לבחור?"
🔹 "אני רוצה לשפר את כישורי הפרזנטציה שלי – תכין לי תוכנית לשבועיים."

🔎 הבוט מנתח את המידע שלכם ונותן תובנות מותאמות אישית, הצעות לשיפור וצעדים פרקטיים שיעזרו לכם להתקדם!


למה כדאי לכם לנסות את MyStrategist?

🚀 לחדד מטרות ולהגדיר כיוון ברור
🧠 לקבל תובנות אסטרטגיות באופן מיידי
📊 לשפר קבלת החלטות אישיות ומקצועיות
🔗 לגשר בין חזון למציאות – בצורה פרקטית


איך מתנסים בבוט?

📍 פשוט לחצו על הקישור ➡ bit.ly/MyStrategist
📂 העלו קובץ עם המטרות שלכם
✍️ כתבו מה אתם רוצים (פרומפט)


🧧 טיפ קטן (וחשוב!)

אם אתם כבר משתמשים ב-ChatGPT, אפשר לבקש ממנו לעזור לכם להכין את הקובץ הראשוני!
👀 כי הוא כבר מכיר אתכם (כן, די טוב… 😉)

💡 העתיקו את הפרומפט הבא:
תכין לי ממה שאתה יודע עלי את הנתונים הבאים לצורך תקציר אסטרטגי אישי שיכלול: – מטרת העל: "אני רוצה להיות מומחה ב-[תחום]" – כישורים קיימים: "אני כבר מיומן ב-[A,B,C]" – כישורים לשיפור: "אני רוצה לשפר את [X,Y,Z]" – הרגלים מקצועיים: "אני רוצה לקרוא [D,E,F], להתחבר ל [H,I,J} ללמוד על {K,L,M}…" – אתגרים קיימים: "קשה לי עם [N,O]/אני צריך יותר ביטחון ב [P,Q]…".

📌 ואז פשוט העתיקו את התשובות לתוך MyStrategist!


📢 מחכה לשמוע איך היה לכם!

אם יש לכם רעיונות לשיפור או תובנות בעקבות ההתנסות – כיתבו לי או דברו איתי! 🙌

הפוסט איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
https://sigalitsobel.com/unlock-your-personal-strategy-with-ai/feed/ 0
להפוך את הבינה המלאכותית לכלי צמיחה – הרבה מעבר לטכנולוגיה https://sigalitsobel.com/beyond-tech-amplify-your-abilities-with-ai/ https://sigalitsobel.com/beyond-tech-amplify-your-abilities-with-ai/#respond Sun, 02 Mar 2025 10:20:48 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6212 בינה מלאכותית היא הרבה יותר מכלי טכני – היא יכולה להיות מנוף לחשיבה יצירתית, לפיתוח אישי ולשיפור ביצועים מקצועיים. ההבדל טמון באופן השימוש בה: האם כ"מכונת אוטומציה" או כשותפה אסטרטגית לצמיחה. לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה מאוד אנשים שעושים שימוש מאוד בסיסי בכלי בינה מלאכותית. אני לא רוצה להוריד לכם, אלא להיפך – להרים! …

להפוך את הבינה המלאכותית לכלי צמיחה – הרבה מעבר לטכנולוגיה לקריאה »

הפוסט להפוך את הבינה המלאכותית לכלי צמיחה – הרבה מעבר לטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

בינה מלאכותית היא הרבה יותר מכלי טכני – היא יכולה להיות מנוף לחשיבה יצירתית, לפיתוח אישי ולשיפור ביצועים מקצועיים. ההבדל טמון באופן השימוש בה: האם כ"מכונת אוטומציה" או כשותפה אסטרטגית לצמיחה.

לאחרונה יוצא לי לדבר עם הרבה מאוד אנשים שעושים שימוש מאוד בסיסי בכלי בינה מלאכותית. אני לא רוצה להוריד לכם, אלא להיפך – להרים! זה שאתם משתמשים זה מצוין. עכשיו – בואו נמקד את זה ונעלה מדרגה.

עבודה עם Gen AI יכולה להיות שטחית ואוטומטית – או שהיא יכולה להיות מקפצה להתפתחות אישית ומקצועית. המפתח טמון בחשיבה ביקורתית, יצירתיות ובחירה חכמה כיצד לשלב את היכולות שלך עם הכוח של הבינה המלאכותית. כשאנחנו משתמשים ב-AI בצורה מחושבת, הוא לא רק מספק תשובות, אלא מעודד אותנו לשאול שאלות חדשות, לחדד רעיונות ולשפר את כישורי הניתוח, היצירה והחדשנות שלנו. הפוסט הזה מציג גישה מעשית לשימוש ב-AI ככלי להעצמה – לא כתחליף לחשיבה, אלא כמאיץ ליכולות האישיות שלך.

הפוסט להפוך את הבינה המלאכותית לכלי צמיחה – הרבה מעבר לטכנולוגיה הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
https://sigalitsobel.com/beyond-tech-amplify-your-abilities-with-ai/feed/ 0
רופאים ורובוטים: איך AI מעצב את עתיד הטיפול הרפואי https://sigalitsobel.com/ai-designs-medical-jobs/ Sat, 19 Oct 2024 16:52:59 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6191 המאמר הזה הוא הראשון בסדרת מאמרים תחת הכותרת: מקצועות ההווה בעתיד. מקצועות הרפואה הם מהראשונים שעשו שימו בבינה מלאכותית, עוד לפני שזו הפכה לנחלת הכלל. בעקבות הדמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית נוצרה הזדמנות בה דרגים זוטרים ודרגי ביניים יכולים להשפיע ולשבש את התחום. זה יקרה מהר יותר ממה שאנחנו מדמיינים. אם מה שכתוב פה נראה לכם …

רופאים ורובוטים: איך AI מעצב את עתיד הטיפול הרפואי לקריאה »

הפוסט רופאים ורובוטים: איך AI מעצב את עתיד הטיפול הרפואי הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

המאמר הזה הוא הראשון בסדרת מאמרים תחת הכותרת: מקצועות ההווה בעתיד. מקצועות הרפואה הם מהראשונים שעשו שימו בבינה מלאכותית, עוד לפני שזו הפכה לנחלת הכלל. בעקבות הדמוקרטיזציה של הבינה המלאכותית נוצרה הזדמנות בה דרגים זוטרים ודרגי ביניים יכולים להשפיע ולשבש את התחום. זה יקרה מהר יותר ממה שאנחנו מדמיינים. אם מה שכתוב פה נראה לכם מדע בדיוני, עשו חשיבה מחודשת והפנימו:

  1. רוב המקצועות יעברו שינוי מטלטל
  2. אם ניצמד לדוגמא שאני מביאה כאן, מקצוע הרופא לא יעלם, אלא יעבור שיבוש והגדרה מחדש
  3. מי שיוביל את התחום יהיו אלו שיבינו כבר היום את מהות השינוי ויכשירו את עצמם ללא הפסקה לחשוב אחרת, להוביל, להיות יצירתיים ולהשאיר לבינה המלאכותית את העבודות בהן היא טובה יותר מבני אנוש.
  4. זה נכון לכל תחום. קראו את זה וחשבו על המקצוע שלכם. אל תיבהלו ואל תתייאשו – לימדו והתקדמו

בעידן של חדשנות טכנולוגית מהפכנית, AI ורובוטים משתלבים ברפואה ומשנים את הדרך שבה מתבצע טיפול רפואי. מהעתיד של ניתוחים רובוטיים ועד אבחונים מותאמים אישית, הפוסט הזה בוחן כיצד הטכנולוגיה מעצבת מחדש את תפקידם של הרופאים ואת חוויית המטופלים, ומה המשמעויות המוסריות והמעשיות של השינוי.

העתיד הקרוב של הרפואה יהיה כזה שבו הבינה המלאכותית (AI) תשחק תפקיד מכריע, לא רק ככלי עזר אלא כחלק בלתי נפרד מתהליכים רפואיים. כיום, ישנם מספר תחומים שבהם ה-AI כבר מוכיח עליונות לעומת אנשי המקצוע, בעיקר בתחומים של דיאגנוסטיקה וחיזוי.

דוגמאות מהעולם כיום:

  1. הדמיה רפואית – AI כיום מנצח את הרדיולוגים האנושיים בזיהוי מוקדם של סוגי סרטן דרך פענוח בדיקות רנטגן, MRI ו-CT. טכנולוגיות כמו זו שפותחה על ידי Google Health כבר משפרות דיוק בזיהוי סרטן השד.

  2. רפואה מותאמת אישית – AI לוקח נתונים גנטיים, היסטוריה רפואית, ואורח חיים ומספק המלצות טיפול מותאמות אישית. לדוגמה, מערכות כמו IBM Watson כבר מסייעות בבחירת הטיפול הכימותרפי הנכון לחולי סרטן על בסיס ניתוח של כמויות מידע עצומות.

  3. חיזוי אפידמיולוגי – במהלך מגפת הקורונה, מערכות AI סייעו לחזות התפרצויות ומגמות של מחלות, מה שאפשר ניהול חכם של משאבים ומניעה של התפשטות רחבת היקף. מודלים אלגוריתמיים גם עוזרים בניבוי התפשטות מחלות כמו שפעת ואבולה.

מה המשמעות עבור הרופאים?

המשמעות היא שלאנשי הרפואה לא יהיה צורך להתחרות ביכולות של AI, אלא להשתמש בהן ככלי עבודה חיוני. רופא שידע לנצל את הטכנולוגיה בצורה חכמה יוכל להגיע לאבחון מהיר יותר, לקבל תובנות טיפוליות מדויקות, ולעבוד בצורה יעילה בהרבה. תפקידם של הרופאים יהפוך לפחות טכני ויותר תומך החלטה.

הציפייה היא ש-AI יוכל לטפל במשימות המונוטוניות יותר כמו ניתוחי נתונים ובדיקות מקיפות, בזמן שהרופאים יוכלו להתמקד יותר באינטראקציה עם המטופלים, בקבלת החלטות מורכבות ובמתן טיפול אמפתי ואנושי.

תחזית לעתיד הקרוב:

  1. התמחויות חדשות – ייווצרו תחומי התמחות חדשים לרופאים, כמו ניהול מערכות AI רפואיות או טיפול "היברידי" המשלב רפואה אנושית ו-AI.

  2. שילוב מערכות אוטומטיות בטיפול שוטף – טיפולים שגרתיים יבוצעו בצורה אוטומטית, כאשר הרופאים יתערבו רק במקרים חריגים. לדוגמה, AI יוכל לנהל מרפאות וירטואליות, לבצע מעקבים אוטומטיים אחר מצבי מטופלים, ולשלוח התרעות לרופאים במקרים הדורשים התערבות.

  3. מוסר ואתיקה רפואית – יהיו דיונים מורכבים בנוגע לשאלות של מוסר ואתיקה בהקשר של AI ברפואה. האם יש מקום לאוטונומיה של AI בהחלטות טיפוליות? כיצד נשמר את אחריות הרופא בתוך מערכת אוטומטית?

בטווח של השנים הקרובות, רפואה מבוססת AI אינה מחליפה את האדם אלא הופכת אותו למדויק, חכם ומועיל יותר.

תחזית לעתיד הבינוני:

האם יהיה צמצום משמעותי בחלק מאנשי המקצוע?
האם humanoids יחליפו רופאים?

צמצום משמעותי בכוח האדם במקצועות הרפואה הוא בהחלט אפשרות כאשר מדובר בשילוב טכנולוגיות AI מתקדמות. תהליכים שדורשים כיום שעות רבות של עבודה אנושית יוכלו להיעשות מהר יותר ובצורה מדויקת יותר על ידי מערכות מבוססות AI. עם זאת, חשוב להבהיר שחיסול מוחלט של הצורך באנשי מקצוע אנושיים אינו צפוי בקרוב, במיוחד לא בתפקידים הדורשים החלטות מורכבות, יצירתיות, ויכולת להבין את ההיבטים האנושיים של הטיפול הרפואי. כשמסתכלים לטווחי זמן בינוניים וארוכים התמונה נראית שונה.

צמצום כוח אדם:

תחומים כמו רדיולוגיה, פתולוגיה, ואבחון ראשוני הם המועמדים הברורים לצמצום, כאשר AI מסוגל לנתח תמונות, נתונים ומסמכים רפואיים בצורה מהירה ומדויקת יותר מבני אדם. זה יכול להוביל לפחות משרות באזורים אלו, או לפחות שינוי בתפקידי המומחים כך שהם מתמקדים יותר בפיקוח ובבקרת איכות על המערכות האוטומטיות ולא בביצוע העבודה עצמה.

Humanoids ברפואה:

החלפה מלאה של רופאים ב-humanoids (רובוטים אנושיים) אינה ריאלית בזמן הקרוב. אמנם ישנם פיתוחים של רובוטים שיכולים לבצע ניתוחים מדויקים או לסייע במשימות פשוטות, אך המרכיב האנושי בטיפול רפואי – כמו הבנת רגשות המטופל, יצירת אמון, ומתן תמיכה פסיכולוגית – נשאר חשוב מאוד, וקשה לדמות את זה בטכנולוגיה הנוכחית.

במקביל, humanoids עשויים לקחת חלק בתפקידים כמו סיוע בניהול רישומים רפואיים, תמיכה לוגיסטית במרפאות, או מתן מידע רפואי בסיסי למטופלים. בטווח הארוך, humanoids יוכלו לבצע משימות יותר מתוחכמות, אך הם ישארו כלים המסייעים לרופאים האנושיים ולא תחליף מלא עבורם.

תפקיד הרופאים בעתיד:

הצפי הוא שתפקידם של רופאים ישתנה ויהפוך פחות טכני ויותר ממוקד בקבלת החלטות קריטיות, ניהול מערכות AI, והבנה עמוקה של מצבים רפואיים מורכבים הדורשים גמישות ויצירתיות. המיקוד יוסט לאינטראקציה אנושית, טיפול מותאם אישית, והתמודדות עם מקרים חריגים.

האתגר האתי:

כמובן, אחד האתגרים הגדולים בהכנסת AI ו-humanoids לרפואה יהיה שמירה על האחריות האתית. גם אם AI יהפוך לדומיננטי, תיווצר השאלה מי אחראי לתוצאות הטיפול? כיצד נשמרים ערכי מוסר במערכות אוטומטיות? זהו תחום שיהפוך לנושא מרכזי לדיון ככל שהטכנולוגיות הללו יהפכו למתקדמות יותר.

בקצרה, למרות שה-AI יביא לצמצום מקצועי מסוים, humanoids לא יחליפו רופאים בקרוב, אלא ישלימו את עבודתם, במיוחד בתחומים פחות אינטראקטיביים ומונוטוניים.

בואו נדמיין את העתיד הרחוק יותר:

אם נרשה לעצמנו לדמיין עולם רפואה עתידני עוד עשר שנים, נוכל לצייר תמונה שבה הטכנולוגיה וה-AI שולטים כמעט בכל היבטי הטיפול הרפואי, תוך שמירה על תפקיד אנושי מצומצם וייחודי. הנה כמה תחזיות (נועזות) לעתיד כזה:

1. קליניקות וירטואליות 24/7 עם AI רופא אישי:

אנשים כבר לא יצטרכו לבקר פיזית רופאים. לכל אדם יהיה AI רופא אישי – עוזר רפואי שמותקן במכשירים ניידים, המסוגל לנהל מעקב צמוד אחר בריאות המשתמש בזמן אמת באמצעות נתונים שנאספים מחיישנים המובנים בבגדים, מכשירי לבוש חכמים ושתלים רפואיים. AI זה יוכל לאבחן מחלות בשלב מוקדם, לתת ייעוץ רפואי בזמן אמת, ולנהל תוכניות טיפול מותאמות אישית. קליניקות וירטואליות יהיו זמינות כל הזמן, והממשק עם רופא אנושי יתרחש רק במקרים מסובכים.

2. ניתוחים אוטונומיים ברמת דיוק על-אנושית:

רובוטים כירורגיים אוטונומיים יוכלו לבצע ניתוחים מורכבים מבלי התערבות אנושית. טכנולוגיה כמו זו של Da Vinci תתפתח לרמה שבה הרובוט יקבל החלטות בזמן אמת על סמך אלגוריתמים מתקדמים ונתוני חיישנים מדויקים יותר מהעין האנושית. ניתוחים ישתמשו ב-AI שמסוגל להעריך סיכונים ולבצע התאמות תוך כדי פעולה, מה שיביא לדיוק, מינימום טעויות, וזמן התאוששות מהיר במיוחד.

3. תחליפי רופאים ב"חדרי התייעצות היברידיים":

במקרים שבהם מטופלים יצטרכו לשוחח עם מומחים, חדרי התייעצות היברידיים יחברו בין רופאים אנושיים ורובוטים שמנהלים את רוב השיחה והבדיקות הראשוניות. הרובוטים יהיו הומנואידים משוכללים, המסוגלים להבין שפת גוף, תגובות רגשיות ותחושות פיזיות של המטופל. הרופא האנושי ייכנס לתמונה רק במקרים מורכבים או כשיידרש מגע אנושי ייחודי.

4. רפואה פרו-אקטיבית ושימוש בבינה חיזויית:

רפואה תהפוך פרו-אקטיבית לחלוטין. מערכות חיזוי המבוססות על AI יוכלו לנתח נתונים של מיליוני אנשים, ולחזות מראש את פריצתן של מחלות גנטיות, סרטן או אפילו זיהומים כמו דלקת ריאות לפני שהסימפטומים יופיעו. כך אפשר יהיה להתחיל טיפול לפני שהמחלה תתחיל להשפיע באופן ממשי על המטופל. המיקוד יעבור מ"טיפול בחולים" ל"מניעת מחלות מראש".

5. הנדסה ביו-רפואית והדפסות איברים בתלת-ממד:

תהליכי הדפסת איברים בתלת-ממד ישתכללו, כך שאיברים מלאכותיים, כמו כליות, כבד או אפילו לב, יודפסו בהתאמה אישית ויושתלו בגוף האדם בקלות יחסית. איברים אלה ייווצרו מתאי גזע או חומרים ביולוגיים מדויקים ויוכלו להשתלב באופן מושלם בגוף, תוך כדי חיזוי ותיקון תקלות גנטיות בעזרת AI עוד בשלב ההדפסה. לא יהיה צורך בהמתנה לתורמי איברים או טיפולים ארוכים שדורשים החלמה ממושכת.

6. רובוטים סיעודיים וטיפול מבוסס AI בבתי חולים:

בתי החולים יוחלפו במתקני טיפול אוטונומיים, שבהם רובוטים מבוססי AI יספקו טיפול למטופלים 24/7. רובוטים סיעודיים יוכלו להעניק טיפול בסיסי, להחליף תחבושות, לנהל תרופות, לבצע בדיקות שגרתיות ולעקוב אחר מצב החולה. החולים יבלו פחות זמן בבתי חולים מסורתיים, ויוכלו להשתחרר מוקדם יותר, עם רובוטים ביתיים שינהלו את השיקום שלהם מהבית.

7. AI מקבל החלטות מוסריות:

בעולם שבו ה-AI כל כך מתקדם, ייתכן מצב שבו מכונות יהיו מסוגלות לקבל החלטות רפואיות קשות – כמו למשל ניהול מקרים סופניים או תהליכי החייאה מורכבים – על בסיס נתונים סטטיסטיים, ניתוחים רגשיים ורפואיים. השאלה המוסרית הגדולה היא האם המטופלים והציבור הרחב יקבלו AI כזה כמי שיכול להחליט במצבים קריטיים, והאם יהיה לו המנדט להכריע בנוגע לחיים ומוות.

8. בריאות כחלק מאורח חיים דיגיטלי:

בריאות תהיה משולבת בכל אספקט של חיי היום-יום. אנשים יחיו בתוך סביבות חכמות שמנטרות את בריאותם באופן רציף: הבית, מקום העבודה והרכב יהיו עמוסים בחיישנים ובטכנולוגיות AI שיזהו כל שינוי במצב הבריאותי, ויציעו פתרונות מידיים, מהתראה על דופק לא סדיר ועד ניהול אורח חיים בריא בהתאמה אישית.

סיכום:

בעולם העתידי הזה, הרפואה תהיה יותר טכנולוגית ומדויקת, עם רמת אוטומציה גבוהה, ועם פחות צורך במעורבות אנושית ישירה, למעט במקרים חריגים או קריטיים. התפקיד האנושי יתמקד באלמנטים המוסריים, החברתיים והאמפתיים של הטיפול, בעוד שהטכנולוגיה תעשה את רוב העבודה המעשית, ותחולל שינוי עצום באופן שבו אנו תופסים את הבריאות והטיפול הרפואי.

הפוסט רופאים ורובוטים: איך AI מעצב את עתיד הטיפול הרפואי הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור https://sigalitsobel.com/chance-to-change-education/ Thu, 25 Jan 2024 00:09:54 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6171 לפעמים כל הכוכבים מסתדרים ורק צריך לראות את זה. הבינה המלאכותית שפרצה לחיינו בסערה היא הזדמנות לשינוי בחינוך. זה היה המסר שכל כך התחברתי אליו בהרצאה ביום הראשון של תערוכת Bett בלונדון. ההרצאה השניה במליאה היתה של Jaime Teevan, המדענית הראשית של מיקרוסופט. איזו אישה מרשימה!  היא פתחה בשאלה האם כל אחד מאיתנו זוכר מתי …

הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור לקריאה »

הפוסט הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
Jaime Teevan On AI and Education - Bett London 2024 - הזדמנות לשינוי בחינוך.
Jaime Teevan On AI and Education - Bett London 2024 - הזדמנות לשינוי בחינוך.

לפעמים כל הכוכבים מסתדרים ורק צריך לראות את זה. הבינה המלאכותית שפרצה לחיינו בסערה היא הזדמנות לשינוי בחינוך. זה היה המסר שכל כך התחברתי אליו בהרצאה ביום הראשון של תערוכת Bett בלונדון.

ההרצאה השניה במליאה היתה של Jaime Teevan, המדענית הראשית של מיקרוסופט. איזו אישה מרשימה! 

היא פתחה בשאלה האם כל אחד מאיתנו זוכר מתי הפעם הראשונה שהשתמשנו במודל שפה (כלומר בכלי בינה מלאכותית) ואז היא סיפרה על הפעם הראשונה שלה ואיך בדרך הקצרה חזרה הביתה היא עצרה את המכונית וצעקה מתוך הבנה של גודל השעה – להיות בתוך טרנד של של שינוי בסיסי בעולם והאחריות שמגיעה עם היכולת לעצב את השינוי הזה.

היא דיברה על המהירות בה מתרחשים דברים, על כך שהיא לא ראתה את מיקרוסופט זזה מהר כל כך כמו שביצעה עכשיו את שילוב ה – AI בכלים שלה. היא לא ראתה את הלקוחות משתפים פעולה בכמות כזו. המהירות קריטית פה והיא ציטטה מתוך ספר הסמוראי של Yamamoto Tsunetomo שנכתב ב – 1716:
"In the words of the ancients, one should make their decisions within the space of seven breaths״ 
הצורך להתקדם, לקבל החלטות במהירות, הוא צורך אנושי עתיק. התקופה שאנחנו חיים בה מדגישה את זה.

Jaime Teevan דיברה על עתיד העבודה והציגה נתונים רבים ממחקרים שכבר נעשו על התרומה של AI בתפקוד בעבודה. חלק מהמחקרים נעשו על ידי MIT וחלק מחקרים של מיקרוסופט. כולם מראים עליה בפרודוקטיביות, ביצירתיות וחיסכון בזמן. מדובר במשימות שכולנו עושים כמו לסכם פגישה או לאסוף מידע ממספר מקורות.
אני יכולה לומר שמנסיון אישי ב – 2 המקרים האלו החיסכון יותר גדול ממה שהמחקרים מראים.

יש כבר מחקר שמראה שכלי AI יכולים לסייע למורים בביצוע של 45% מהמשימות שלהם, בין אם מדובר במשימות מינהלתיות ובין עם בעזרה בתכנון שיעור או פיתוח תכנית לימודים.
צריך להתסכל בהקשר הזה, כמובן, גם על התלמידים. האם אנחנו מלמדים אותם את המיומנויות הלא נכונות? אנחנו יודעים כבר היום לומר מה המיומנויות שצריך בעתיד שיועצם על ידי בינה מלאכותית (שיפוט אנליטי, גמישות, אינטליגנציה רגשית, הערכה יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית, הבחנה בהטיות והעברת משימות לבינה המלאכותית). אין ספק שלא צריך ללמד היום ילדים את המיומנויות ש – AI עושה!
אלו לא מיומנויות חדשנות, תמיד ידענו שהן חשובות, היום הן קריטיות. צריך ללמוד לחשוב איך לחשוב (מטה – קוגניציה), במקום לעשות את העבודה – לדעת להעריך ולבקר, במקום לחפש – לעשות אינטגרציה.

ילדים (ואני מוסיפה – גם מבוגרים) צריכים מיומנות של רפלקציה – לא לבטוח בתוצאות, לדעת להכריח את עצמך לבחון את התוצאה, לחשוב האם אתה מסכים או לא מסכים איתה.
אחת המיומנויות שאפשר לרכוש דרך עבודה עם כלי AI היא חשיבה ביקורתית. כשמקבלים תשובה מהבינה המלאכותית, להחזיר לה שאלה כמו ״אילו שאלות היה שואל חוקר מתחום …״ או כשנעזרים ב – AI כדי לכתוב מייל, לבקש ממנו לחשוב איך בעלי העניין השונים יגיבו למייל.

אם נשאיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית רק לתחום של מהירות ויעילות אנחנו מוותרים על אפשרויות חדשות וחשובות – להתווכח עם ה – AI, לייצר איתו שיח.
אני משתמשת ב – AI בהרבה מקרים לסיעור מוחות. הוא סותר אותי ואני סותרת אותו. אחד הכללים החשובים בסיעור מוחות, זה לבצע את התהליך עם דעות שונות, אך תוך קבלת קיומן של עוד דעות ולא העברת ביקורת שמבטלת דעות אחרות. מכיוון שלכלי בינה מלאכותית אין אגו, תהליך סיעור המוחות הוא דבר נפלא. תנסו!

איך אפשר להעזר בזה בתחום החינוך?
לדוגמא, לא רק לתקן שגיאה, אלא להבין את המקור שלה, אפילו אם מדובר בטעות כתיב. אפשר ללמוד טוב יותר בעזרת AI, כאשר לא מקבלים רק את הפתרון לבעיה, אלא גם הסבר איך לפתור אותה. במקרה כזה הבינה המלאכותית משמשת כעוזרת הוראה. יש כבר מחקרים של הרווארד בהם רואים שתלמידים שעבדו עם כלי AI הרגישו שיש להם מאמן אישי בכיתה.

הסיפא של Jaime Teevan היה הקבלה של ההתמודדות עם העולם הלא ידועה שמביאה עמה הבינה המלאכותית, להתמודדות של מדענים. כלומר, יש שיטה של מדענים והיא עובדת: לא לעשות הכל מ – 0, לשתף מה אנחנו מצאנו כך שאפשר ללמוד עם זה ואפשר גם לא להסכים עם זה. זה המודל של תהליך מחקר מדעי.

בסוף ההרצאה שלה היא דיברה מכל הלב אל הנוכחים, רובם אנשי חינוך: יש לנו הזדמנות לעצב את עתיד החינוך. אני אגיד את זה בצורה יותר נחרצת – מוטלת עלינו החובה לשנות את פני החינוך.

קישורים:

הפוסט בלינקדאין של Jaime Teevan ובו רשימת המחקרים אליהם התייחסה בהרצאה

Jaime Teevan On AI and Education - Bett London 2024 - הזדמנות לשינוי בחינוך.

הפוסט הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
מה בין תחושת בטן ליום כיפור https://sigalitsobel.com/gut-feeling-and-yom-kippur/ Mon, 25 Sep 2023 18:03:49 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6151 לאינטואיציה (תחושת בטן) יש מקום חשוב מאוד בניהול. הקייסטאדי של גולדה הוא אחד הקשים ומן הראוי ללמוד ממנו. אחת היכולות הכי חשובות של מנהלים ומנהיגים היא היכולת לקבל החלטות. היכולת לקבל החלטות בשילוב אינטואיציה מבדילה בין מנהיגים ומנהלים טובים למצויינים. מאז שראיתי את סרטו של יריב מוזר "יומני גולדה – הותר לפרסום" עוברות בי הרבה …

מה בין תחושת בטן ליום כיפור לקריאה »

הפוסט מה בין תחושת בטן ליום כיפור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

לאינטואיציה (תחושת בטן) יש מקום חשוב מאוד בניהול. הקייסטאדי של גולדה הוא אחד הקשים ומן הראוי ללמוד ממנו. אחת היכולות הכי חשובות של מנהלים ומנהיגים היא היכולת לקבל החלטות. היכולת לקבל החלטות בשילוב אינטואיציה מבדילה בין מנהיגים ומנהלים טובים למצויינים.

מאז שראיתי את סרטו של יריב מוזר "יומני גולדה – הותר לפרסום" עוברות בי הרבה מחשבות. הן קשורות לחוסר האיזון בסרט ובמיוחד בפאנל שהוביל דני קושמרו. הן גם קשורות לדיון הנצחי של נשים וגברים – אישה מנהיגה, לפני 50 שנה, מוקפת בגנרלים מלאי היבריס מהניצחון במלחמת ששת הימים. על אלו אני לא ארחיב.
אני רוצה להתייחס לכמה משפטים של גולדה שנכתבו בדיעבד בספרה ("חיי", 1973): "כיום אני יודעת מה הייתי צריכה לעשות. הייתי צריכה להתגבר על ההיסוסים שלי… באותו בוקר של יום-השישי הייתי צריכה לשמוע לאזהרות ליבי שלי… אין זה חשוב מה הכתיב ההגיון. חשוב הוא רק זה שאני, שכל כך הייתי רגילה לקבל החלטות – וגם קיבלתי אותן בימות המלחמה – לא קיבלתי את ההחלטה האחת הזאת… היה בזה חוסר הגיון מצידי אילו התעקשתי ועמדתי בתוקף על גיוס. אבל אני יודעת שהייתי צריכה לעשות זאת, והידיעה הנוראה הזאת תלווה אותי כל שארית ימי. לעולם לא אהיה עוד האדם שהייתי לפני מלחמת-יום-הכיפורים". 

גולדה הצרה על כך שלא הקשיבה לתחושת הבטן שלה. אישה שהוכיחה יכולות מנהיגות וקבלת החלטות, בכמה שעות קריטיות לא הקשיבה לעצמה.

דמיינו מצב בו גולדה מאיר (שקידשה עבודת צוות), אומרת, בסוף הדיון, אחרי ששמעה את כל הגנרלים – אני מחליטה בניגוד לעמדת הרוב…
כנראה שהמלחמה לא היתה נמנעת, אך היא היתה בהיקף שונה ועם פחות אבדות.
יש סיכוי שדיין וזעירא היו מתפטרים. הם היו לומדים מהר מאוד שלא מאיימים על יונה עם יין.

אני מנסה להבין מה עבר לגולדה בראש כשהיא התלבטה בינה לבינה האם להקשיב לאינטואיציה שלה.
זה הדבר שהכי קל להבין. אם כל אחד מאיתנו יחשוב לפחות על מקרה אחד (ולכולנו יש הרבה) בו התעלמנו מתחושת הבטן שלנו וקרה משהו לא טוב או שיכולנו למצוא את עצמנו במצב יותר טוב, נוכל להבין שמדובר בהטיה אנושית נפוצה.

מה היה קורה לגולדה אם היא היתה מקשיבה לעצמה והיה מסתבר ששוב, כמו במאי 1973, הערכות המודיעין לא דייקו?
היו מקפלים את רוב המילואים, מחזירים כלים לאח"י, היו כמה מאמרי ביקורת בעיתונות והיו לה 2 משרות בכירות לאייש.

למקום הזה צריך לחזור כל פעם כשמתחולל בתוכנו מאבק בין תחושת הבטן לבין הרציונל או הלחץ הסביבתי. צריך לזכור שלרוב האינטואיציה שלנו טובה ושהרווח מללכת אחרי ליבנו יהיה גדול בהרבה מההפסד אם נגלה שטעינו.

דבר שחשוב לדעת על תחושת בטן – כשבאמת מחוברים לתחושת בטן, יודעים לנקות אותה (עד כמה שאפשר) מהשלכות, פחדים ואגו. רק במצב כזה אנחנו באמת מחוברים לעצמנו.
כך מתקבלות החלטות טובות.
ועוד, אגב, אחרון, גם להחלטות טובות יש השלכות. אין שלמות.

גולדה. הייתי צריכה לשמוע לאזהרות ליבי שלי ולצוות על גיוס.
צילום מסך מתוך הסרט "יומני גולדה - הותר לפרסום"

התמונה בראש הפוסט היא קולאז' משותף שלי ושל מידג'רני – גולדה בפארק (באתונה).

הפוסט מה בין תחושת בטן ליום כיפור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
החברה שלכם היא לא משפחה https://sigalitsobel.com/your-company-is-not-a-family/ Sun, 17 Sep 2023 22:24:40 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6131 תפסיקו לומר לי שהחברה שלכם היא כמו משפחה. היא לא. השבוע נתקלתי בפוסט של מארק ראנדולף (מייסד נטפליקס) שזו היתה השאלה הפותחת שלו: מתי בפעם האחרונה פיטרתם מישהו מהמשפחה שלכם? הוא מסביר שבנטפליקס הם לא ראו עצמם מעולם משפחה, אלא יותר סוג של נבחרת ספורט. ולא נבחרת מהליגות הקטנות בהן כולם זוכים לשחק במשך העונה …

החברה שלכם היא לא משפחה לקריאה »

הפוסט החברה שלכם היא לא משפחה הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

תפסיקו לומר לי שהחברה שלכם היא כמו משפחה. היא לא.

השבוע נתקלתי בפוסט של מארק ראנדולף (מייסד נטפליקס) שזו היתה השאלה הפותחת שלו: מתי בפעם האחרונה פיטרתם מישהו מהמשפחה שלכם?

הוא מסביר שבנטפליקס הם לא ראו עצמם מעולם משפחה, אלא יותר סוג של נבחרת ספורט. ולא נבחרת מהליגות הקטנות בהן כולם זוכים לשחק במשך העונה וגם מקבלים גביע לאות הערכה. בליגה של המקצוענים התפקיד של המנהל הוא לא לוודא שכולם ישחקו, אלא לוודא שבכל משחק מרכיבים את הצוות הטוב ביותר לאותו המשחק. זו החובה של המנהל לבעלי הקבוצה, לאוהדים ובמיוחד ליתר השחקנים.

הדברים האלו הזכירו לי המון שיחות שביצעתי עם העובדים שלי ועם המנהלים הכפופים אלי.
דבר ראשון מנהל צריך לדעת שהתפקיד שלו הוא לא להיות האיש הכי פופולרי בחדר. מי שלא מסוגל לומר דברים מורכבים, קשים ומאוד ברורים, לא יכול להיות מנהל טוב, אלא אם הוא יצליח לאמן את השריר הזה.
אני לא אומרת שמנהל צריך להיות איש מגעיל. ממש לא. מנהל יכול להיות נחמד, נגיש ואיש של אנשים. לצד זה המעמד שלו צריך להיות ברור קודם כל לעצמו ועל ידי כך יהיה ברור גם לאחרים.
הרוב הגדול של העובדים יודו לכם אם תאמרו להם בכנות מה טוב ומה לא, אם תדריכו אותם איך להעצים תכונות חזקות ואיך לפתח צדדים פחות טובים. רוב העובדים יעריכו אתכם אם תעזרו להם לזוז ממקום שלא מתאים להם למקום שבהם הם יבטאו את עצמם טוב יותר, גם אם המקום הזה נחשב פחות טוב או מצריך שינוי גדול.
בפעם הראשונה, לפני שפיטרתי עובד (הייתי מנהלת פיתוח והוא היה מתכנת שעשה מה שבראש שלו), המנהל שלי דאז אמר לי לפני שנכנסתי לשיחה שאני נראית כאילו פיטרו אותי. האמת? רעדתי, גם בגוף וגם בקול. אחרי כמה שיחות שבהן ניסיתי לעזור לאותו עובד להיות חלק מהצוות הבנתי שזה לא יקרה. הייתי בטוחה שאני עושה את הצעד הנכון ובכל זאת, הייתי כמעט משותקת. המנהל שלי אמר לי: תזכרי שבטווח הרחוק את מיטיבה איתו. אנשים לא יכולים להמשיך לאורך זמן במקום שהם לא מתאימים לו. והכי חשוב, הוא הוסיף, את מאפשר לך ולצוות שלך לחזור לעבוד בצורה הרמונית ואת חייבת את זה במיוחד ליתר האנשים. יש לך אחריות לכולם.
זה היה אירוע מכונן עבורי. לפטר מישהו זה צעד קיצוני. גם להזיז מישהו מתפקיד לתפקיד זה לא פשוט וגם להעיר על רמת העבודה או על ההתנהלות. הכי נחמד זה להעניק שבחים. עם השנים התחשלתי, כי ראיתי שאני לא מנצלת את מעמדי כמנהלת ״סתם כך״. כל שיחה מורכבת עברה אצלי הרבה מאוד התלבטויות ולעיתים התייעצתי עם אנשים שאני מעריכה ולא קשורים למקום העבודה, כדי להגיע בשלה ומוכנה יותר.

המסר שלי, במיוחד למנהלים צעירים, אך גם לאלו שיש להם ותק והאזור הפחות נעים קשה להם עד כדי הימנעות – תפתחו את השריר הזה. אל תוותרו לעצמכם. הוא חלק חשוב בניהול שלכם. צוותים צריכים מנהלים ואתם קודמתם להיות מנהלים כי אתם מתאימים. כמו לכל אחד, גם לכם יש כמה תכונות שצריכות שיוף כדי שתהיו מנהלים טובים יותר.

ולבסוף משפט שאני חוזרת עליו תמיד, לקוח מהסרט האייקוני ״הסנדק״ שאפשר ללמוד ממנו הרבה דברים על ניהול – It’s not personal, it’s strictly business.
ובדיוק מהסיבה הזו החברה שאתם עובדים בה והצוות שלכם הם לא משפחה. 

 

התמונה בראש הפוסט: משפחה, לא חברה. אני בת פחות משנה עם שתי הסבתות שלי.

הפוסט החברה שלכם היא לא משפחה הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך? https://sigalitsobel.com/forward-to-impact/ https://sigalitsobel.com/forward-to-impact/#comments Fri, 09 Jun 2023 09:25:55 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6104 מה עושים עם התסכול ממערכת החינוך? אני אתן לכם רמז כבר פה – אימפקט. תחשבו על הרבה פעילות עם שורת רווח כפולה. היא תשפיע. תאמינו לי. מה שאני כותבת פה בוער בי בפנים כבר הרבה זמן.אחרי יותר מ – 20 שנים במגוון תפקידים במשרד החינוך ועכשיו כחלק מהאקו סיסטם שנקרא Ed Tech, אני מכירה את …

לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך? לקריאה »

הפוסט לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

מה עושים עם התסכול ממערכת החינוך? אני אתן לכם רמז כבר פה – אימפקט. תחשבו על הרבה פעילות עם שורת רווח כפולה. היא תשפיע. תאמינו לי.

מה שאני כותבת פה בוער בי בפנים כבר הרבה זמן.
אחרי יותר מ – 20 שנים במגוון תפקידים במשרד החינוך ועכשיו כחלק מהאקו סיסטם שנקרא Ed Tech, אני מכירה את התסכולים הרבים שיש מכל הכיוונים ממערכת החינוך ואני מכירה גם את הדברים היפים והטובים.
הדבר הכי חשוב בעיני היא היכולת האמיתית של כל מי שפעיל באקו סיסטם הזה לשנות.

למה אני כותבת דווקא עכשיו? בין יתר עיסוקיי, אני חלק מהצוות המוביל של קבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך". הבוקר ניצת בה דיון שהוציא הרבה תסכולים ממצב ההוראה, החינוך, מיושנות, התנהגות מורים וכל מה שקיים בממדים קטנים או גדולים. תוך כדי הדיון, חלה תפנית. מהוצאת קיטור (שזה חשוב מאוד) להצבעה על פתרונות שכבר קיימים ומיושמים (לא רק טכנולוגיים) והצעות לדברים חדשים וחיבורים לאנשים חדשים.

זה הפתרון! לא להישאר עם התסכול, אלא לעבור לעשייה (כמה שאני אוהבת doing, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר..).
והעשייה שאני מתכוונת אליה הולכת ותופסת תאוצה ויש לה גם שם – השקעות אימפקט. אלו השקעות עם שורת רווח כפולה: מיזמים בהם לא מוותרים על תשואה פיננסית כדי להשיג תוצאות חברתיות, אלא להיפך. חברות מגיעות לתשואה כלכלית גבוהה יותר בזכות האימפקט שהן מחוללות.
חשוב להדגיש, שלא מדובר פה רק בחברות טכנולוגיה. מטבע הדברים הרבה פעמים חברות טכנולוגיה ובחינוך חברות Ed Tech, הן אלו שיובילו את המגמה, כי הן חדשניות בבסיסן. בהמשך יצטרפו גם האחרים.

כדי להבין את היכולת לשנות דרך אימפקט, אני רוצה לספר לכם על שיחה מכוננת שהיתה לי כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד במשרד החינוך. הגעתי למשרד עם ניסיון ומנטליות של סטארט אפ. הייתי רגילה לסגור דברים עם המנכ"ל לרוב תוך כמה דקות. פתאום יש היררכיה ויש גוף שלוקח לו זמן לקבל החלטות ולוקח לו עוד יותר זמן ליישם אותן. בשלב הזה אמרתי לעצמי שאם אני לא אצליח להזיז דברים בקרוב, אני חוזרת לעבוד בחברה קטנה.
שטחתי את התסכולים בפני רנית זקצר (היום ה – CTO האגדית של מטריקס) והיא בשימוש בדימוי פשוט עזרה לי לשנות את הגישה. היא אמרה שאני מגיעה לנושאת מטוסים ומנסה לסובב אותה כמו שמסובבים סירת מרוץ. פשוט, לא? כשניסיתי להבין איך אני מיישמת את הדימוי בפועל, הבנתי שאם אני נצמדת לדוגמא, אי אפשר לומר לאנשים בואו נפנה צפונה ב – 30 מעלות, אלא לסמן את הפניה צפונה ב – 30 מעלות כיעד ולהגיע אל היעד דרך היגוי עדין של מעלה אחת או שתיים בעקביות.
זה עובד. הפכתי את השיטה לסמל המסחרי שלי. 

עכשיו בואו נחזור חזרה לאימפקט ול – Ed Tech. יש המון חברות Ed Tech שמציעות פתרונות שמערכת החינוך זקוקה להם. הפתרונות האלו לא חייבים להיות רדיקליים ואם הם כן חדשניים, לא חייבים ליישם אותם בבת אחת לכל רוחב המערכת.

מתחילים בקטן, מראים שזה עובד, מתקנים תוך כדי תנועה, מקשיבים למה שהאנשים שנמצאים שם הרבה שנים אומרים (לא מתייחסים אליהם בביטול כמיושנים!) וככה ממשיכים בנחישות. 
תדמיינו הרבה חברות שעובדות כך (לא רק טכנולוגיות) ותראו שהשינוי אפשרי. ואם אני אשכלל את הדימוי של נושאת המטוסים וספינת המרוץ, אני אוסיף ביניהן ספינת מפרשים, היא יודעת לשנות כיוון עם הרוח ולא רק בעזרת מנוע שדוחף בעוצמה. מה שיקרה בפועל הוא שינוי משמעותי שכן כל פתרון מזיז את המערכת בעוד קצת לכיוון הנכון ויש הרבה פתרונות טובים שצריך לעזור להם להגיע למקומות הנכונים. 

אז מה עושים מחר בבוקר (עדיף עכשיו)?

  • אם אתם אנשי הייטק ו/או חינוך ו/או אד-טק או פשוט רואים את החשיבות של החינוך והאימפקט, בואו לקבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך" שנוצרים בה חיבורים מעולים, רעיונות מתממשים והאימפקט מתרחש בה בפועל.
  • אם אתם מורים או הורים שמנסים לחשוב איך אפשר לשנות, תתחילו להתעניין באפליקציות ותוכנות חינוכיות ותחשבו אילו פתרונות אפשר לשלב בשנה הקרובה בבתי הספר שאתם קשורים אליהם, כי הרבה פתרונות קטנים יביאו לשינוי גדול.

אני אשמח לתגובות, כאן, למייל או לוואטסאפ שלי ובכל מדיה אחרת. מה שמשלים את תפיסת האימפקט בצורה מבריקה זו חוכמת ההמונים.

 

הפוסט לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
https://sigalitsobel.com/forward-to-impact/feed/ 1
נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית https://sigalitsobel.com/ai-affirmative-action-is-needed/ Mon, 01 May 2023 08:22:04 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6081 כל מי שהתנסה בכלי AI גילה מהר מאוד שהכלים מציגים מציאות שונה ממה שהיינו רוצים. כשרציתי שהכלים יציירו עבורי תמונה של נשים מנהלות סביב שולחן, הם פשוט סרבו. לא משנה כמה ניסיתי. בהרבה תמונות שביקשתי קהל מעורב מקצועי של נשים וגברים קיבלתי מעט נשים ונשים קטנות לעומת הגברים (אני יודעת שרוב הגברים יותר גבוהים מרוב …

נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית לקריאה »

הפוסט נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

כל מי שהתנסה בכלי AI גילה מהר מאוד שהכלים מציגים מציאות שונה ממה שהיינו רוצים.

כשרציתי שהכלים יציירו עבורי תמונה של נשים מנהלות סביב שולחן, הם פשוט סרבו. לא משנה כמה ניסיתי. בהרבה תמונות שביקשתי קהל מעורב מקצועי של נשים וגברים קיבלתי מעט נשים ונשים קטנות לעומת הגברים (אני יודעת שרוב הגברים יותר גבוהים מרוב הנשים, התוצאה שהתקבלה היתה לא סבירה) וגם כשביקשתי מהמכונה לתקן, היא סירבה או ביצעה תיקון שולי.
זה אומר שאני כבר כמה חודשים מסתובבת עם כוכבית קטנה בנושא הטיה מגדרית שמטרידה את מנוחתי. בפאנל שהתקיים השבוע גיליתי את עומק הבעיה וגם כמה פתרונות אפשריים. וכן, ללא ספק, נדרשת אפליה מתקנת בבינה המלאכותית.

השבוע התקיים מיטאפ בנושא חשוב ביותר "הטיות בבינה מלאכותית".

קהילת "מתחבטי מקצוע" ארחה את "הממרמניקיות". אלו 2 קהילות פעילות ומשמעותיות ששווה להכיר.
משתתפות הפאנל: דר׳ גלית וולנר, מרצה בכירה ב – HIT ובאוניברסיטת תל אביב, שירה וינברג הראל, יועצת ומרצה בתחומי מוצר ו – AI, דר׳ קרני שגל-פפרקורן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ושותפה ב – Lexidale ומורן חכם, ראש צוות בינה מלאכותית ב – Outbrain.
4 נשים מרשימות עם ניסיון משמעותי בתחומים של בינה מלאכותית, יזמות, משפטים, עסקים ומדיניות.
את המיטאפ הנחתה אירית חומסי, מייסדת ומנהלת קהילת מתחבטי מקצוע.

אחד הדברים הראשונים שעלה בדיון – עובדתית ההטיה קיימת. אני לא היחידה ששותפה לתסכול מרובה הנסיונות לגרום ל – Mid Journey או כלים דומים אחרים לצייר משהו שלא נראה להם הגיוני (״נשים מנהלות״, לדוגמא). כמובן שקל לתת דוגמאות מהכלים של בינה מלאכותית יצירתית שרובנו נחשפנו אליהם, אם בשימוש ואם בשיח שקיים עליהם. צריך להבין שאם בכלים האלו (Chat GPT, DALL-E2, Mid Journey) אנחנו "רואים בעין" את ההטיה, היא קיימת בכלים אחרים הרבה יותר משמעותיים.

השאלות החשובות שעלו:

מה גורם לתוכנה להראות אמינה?

אנשים לא רגילים לפקפק בתשובות שהם מקבלים, קיימת ״הטיית הסמכות״ וכן היכולת של הכלים ״לחרטט בביטחון״ כמו שכתבה בצ׳אט אחת המשתתפות.

למה זה שהבינה המלאכותית מטה זה מטריד?

אם המציאות מטה למה זו בעיה שהבינה המלאכותית גם מטה?

בינה מלאכותית אמורה לשפר דברים אם קיימת הטיה יש פגיעה ולא שיפור.
מערכות AI מטבען יכולות לגרום לנזק גדול יותר כשיש הטיה. ניתנו דוגמאות מתחום ה – HR, כמו המקרה המפורסם של אמזון בו האלגוריתם התאמן על בסיס הנתונים של העובדים המוצלחים באמזון. האלגוריתם למד שמועמד מוצלח הוא גבר לבן וחיפש מועמדים דומים. זה כמובן תוקן.
דוגמא נוספת היא מערכות זיהוי פנים (Face Recognition) שיש להן כמעט 50% טעות בזיהוי פנים של נשים כהות. תדמיינו מה קורה במקומות כמו שדות תעופה וחברות גדולות בהם משתמשים בזיהוי פנים. איך נראים התורים של אלו שהאלגוריתם לא הצליח לזהות אותם?
גם במקומות בהן מסגרת האשראי ניתנת באופן אוטומטי כדי לספק שירות מהיר, נמצא כי מסגרת האשראי של נשים נמוכה משמעותית מזו של גברים. 

מה צריך לעשות?

אחת הבעיות הגדולות עם הטיות היא שהן סמויות.

צריך לראות מה הדאטה סט שהאלגוריתם מתאמן עליו – האם הוא משקף את העולם האמיתי או שרוצים לעשות תיקון?

אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה שמוצאת הטיות ומציעה תיקונים.

לפני שימוש בכלי בינה מלאכותית ארגון צריך להגדיר את כל סוגי הלקוחות ולוודא שהם מקבלים ביטוי.

הרגולטור חייב להתערב. יש דברים שחברות יעשו רק אם יחייבו אותן. לדוגמא, לפרסם בשקיפות, בלי לפגוע בסודות מסחריים, מהם הפרמטרים העיקריים לפיהם נלקחו החלטות מסויימות.

המדינה צריכה לאפשר שימוש בארגזי חול בהם חברות יכולות לבצע ניסויים כדי להבין מה המשמעות של הפיתוחים והדאטה שלהן. אם חברות יוכלו לבצע ניסויים בצורה בטוחה ומגודרת, ניתן יהיה לבצע תיקונים לפני שמפיצים תוכנות. מעבר לכך שהתוכנות לא יפלו אנשים הן גם לא ילמדו דברים לא רצויים, שכן הניסוי סגור ולא משפיע על נתונים אחרים.

אני אוסיף בנושא הרגולציה שצריך לחייב חברות לפרסם הטיות השתגלו ומה הדרך וטווח הזמן לתיקון. זה כמו כל גילוי נאות בנושא של פגמים במוצרים.

וברמה האישית שלנו כמשתמשים?

לאמץ חשיבה ביקורתית. זה חשוב בלי קשר לבינה מלאכותית והצורך עולה יותר ככל שמתרבים הכלים בהם כל אחד יכול להשתמש וגם קל יותר לחברות לאמץ ובכך להשפיע על חלקים נרחבים מהציבור.

לסיכום

זו סוגיה שחייבת להישאר על סדר היום. לא מדובר רק בנשים. אני אקצין כדי להסביר את רוחב הבעיה: כל מי שאינו גבר לבן יחווה הטיה על ידי הבינה המלאכותית. ומה עומק הבעיה? זה הדבר המפחיד באמת! כלי בינה מלאכותית מתפשטים בקצב אדיר בכל מקום וזה נהדר. העולם שלנו חווה מהפכה בסדר גודל של המצאת החשמל, לא פחות. זה אומר שבכל תחום יעשה בשנים הקרובות שימוש משמעותי בבינה מלאכותית. אנחנו יודעים לומר היום שבמערכות לאיתור מועמדים לעבודה קיימת הטיה קשה. אלו מערכות שהשימוש בהן נרחב והוא רק יגדל. אם ההטיה לא תטופל זה ישפיע על דורות קדימה. ההשפעה היא הרבה מעבר למי מתקבל לעבוד במקום מסוים. המערכות לומדות אחת מהשניה. זה ישפיע על מי מקודם, מי מקבל אשראי לפתיחת עסק ומי נחשב יותר כבעל פוטנציאל בתחומים אחרים. זה גם יכול ללכת אחורה בשנים ולהשפיע על מערכות בינה מלאכותית שיהיו בעתיד בשימוש במוסדות חינוך. אנחנו לא רוצים את זה!

מה צריך לעשות כבר היום?
להיות אקטיביסטים בנושא, לחבור ברמה עולמית לפעילים אחרים ולדאוג שתהיה רגולציה.
בבריטניה פרסמו סט של חוקים בנושא בינה מלאכותית. באיחוד האירופאי עובדים על תקנות. שיתוף פעולה עולמי חשוב מאוד שכן לא מדובר בתופעות מקומיות, אלא במערכות שהפעילות שלהן משפיעה על כל העולם ולאורך זמן.

 

הפוסט נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות? https://sigalitsobel.com/hmpo-passports-case-study/ Thu, 23 Feb 2023 16:04:36 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6050 קייס סטאדי: איך שינו בבריטניה את תהליך הוצאת הדרכונים? תיאור של תהליך לתפארת והסברים איך ארגונים אחרים יכולים ללמוד מהדוגמא. נוסחת הקסם: לחץ הקורונה שימוש בכלי (Slack) ייעול התהליך מטורי למקבילי שירות מקוון למשרדי ממשלה אחרים לרוב אני לא מתלהבת מסיפורי לקוח שחברות מפרסמות. במקרה הספציפי הזה, פגשתי את הלקוחות בועידה שהתקיימה בלונדון לפני חצי …

איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות? לקריאה »

הפוסט איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

קייס סטאדי: איך שינו בבריטניה את תהליך הוצאת הדרכונים? תיאור של תהליך לתפארת והסברים איך ארגונים אחרים יכולים ללמוד מהדוגמא.

נוסחת הקסם:

  • לחץ הקורונה
  • שימוש בכלי (Slack)
  • ייעול התהליך מטורי למקבילי
  • שירות מקוון למשרדי ממשלה אחרים

לרוב אני לא מתלהבת מסיפורי לקוח שחברות מפרסמות. במקרה הספציפי הזה, פגשתי את הלקוחות בועידה שהתקיימה בלונדון לפני חצי שנה. הם באמת עשו מהפכה – מודרניזציה וטרנספורמציה נדירות לא רק למגזר הציבורי. השילוב של אילוצי קורונה, כלי שקל להטמיע ומנהלים של משרד הדרכונים הבריטי, איפשר שינוי אמיתי ולא רק ״קוסמטיקה דיגיטלית״. הם מודדים את השינוי ומעמיקים בו. 

בשינוי שבוצע במשרד הדרכונים הבריטי יש הישגים מעבר לדיגיטציה של התהליך. לפני השינוי התהליך הידני היה טורי ועכשיו הוא מקבילי. זרימת העבודה (workflow) היא אחת הבחינות הראשונות שחייבים לעשות כשממכנים תהליך, שכן המיכון בבסיסו חייב לאפשר תת-תהליכים מקבילים שינוהלו באמצעות המערכת הממוחשבת שתייצר בינהם אינטגרציה וגם תיתן תמונת מצב תוך כדי התהליך. הסיבה שתהליך היה הרבה שנים טורי היא לרוב בגלל חוסר היכולת לעבוד במקביל כשאין מערכת ממוחשבת. חשוב לשים לב לא לגרור לתוך תהליך דיגיטציה תבנית מיושנת של תהליך.
הישג נוסף שמיכון התהליך איפשר הוא בדיקה מקוונת של דרכונים עבור תהליכים אחרים בממשלה, בינהם ביקורת הגבולות, משרד המשפטים ומשרד הבריאות.

מתן שירות צריך להתמקד בקלות ויעילות. דיגיטציית הנפקת הדרכונים הקלה על הלקוחות וגם על המשרד שנותן את השירות.
בכל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית חייבים לבצע מספר מדידות כדי להוכיח החזר השקעה. צריך למדוד את איכות השירות, יעילות ואיכות התהליך וכן את הפחתת העלויות.

מקווה שבארץ וגם בעולם יאמצו את הדרך שנסללה על ידי משרד ממשלתי אחר ביבשת אחרת. כולנו מתמודדים עם אותם אתגרים. 

קישור לסיפור הלקוח של HMPO

הפוסט איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>
סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית https://sigalitsobel.com/practical-strategic-theory/ Mon, 20 Feb 2023 15:19:48 +0000 https://sigalitsobel.com/?p=6029 שמחתי להיות בין הראשונים שקוראים את הספר של Jeroen Kraaijenbrink, The One-Hour Strategy. השם שלו מבטיח מאוד וכדי שלא תהיו במתח אני יכולה לומר לכם שהוא מקיים את ההבטחה. אנחנו חיים בעידן בו קצב השינויים אדיר, מוצפים במידע והקשב שלנו קצר. העידן הזה משפיע גם על היכולת שלנו כאנשי מקצוע להתמודד עם ספרות מקצועית ובוודאי …

סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית לקריאה »

הפוסט סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>

שמחתי להיות בין הראשונים שקוראים את הספר של Jeroen Kraaijenbrink, The One-Hour Strategy. השם שלו מבטיח מאוד וכדי שלא תהיו במתח אני יכולה לומר לכם שהוא מקיים את ההבטחה.

אנחנו חיים בעידן בו קצב השינויים אדיר, מוצפים במידע והקשב שלנו קצר. העידן הזה משפיע גם על היכולת שלנו כאנשי מקצוע להתמודד עם ספרות מקצועית ובוודאי משפיע על כל ההתנהלות של ארגונים. אחרי כמה עמודים ראשונים של קריאה מגלים שהוא ספר מקצועי שכיף לקרוא אותו וזה לא קורה הרבה פעמים. תוך כדי העמקה בקריאה אנחנו מבינים שהתפיסה האסטרטגית שמוצגת פה כל כך רלוונטית לעולם שאנחנו חיים בו ולכיוונים שהוא הולך.

הספר כתוב כעלילה פשוטה על מרטין, העובד החדש במחלקת השיווק של “Water & Flows”, חברה שמייצרת משאבות תעשייתיות. הימים הראשונים של מרטין בעבודה חושפים תפיסת ניהול ואסטרטגיה חדשנית בחברה שנחשבת כ – low tech. הדרך בה העובדים עמם נפגש מרטין מתארים את האסטרטגיה גרמה לי לרצות לעבוד בחברה הדמיונית הזו. למרות שהיא דמיונית, היא יכולה להיות מקום העבודה של כל אחד מאיתנו.
התפיסה של “One-Hour Strategy” מתבהרת תוך כדי קריאת הספר. היא המענה לחוסר הרלוונטיות של שיטות אסטרטגיות שמיושמות בארגונים. השיטה רלוונטית לארגונים הפועלים בעולם המשתנה ללא הרף, שזה אומר לכולם, כי כולנו מתמודדים עם אותם האתגרים.

מה מיוחד בשיטה?

היא מערבת את כל העובדים בארגון באופן שוטף. אין יותר מפגש אסטרטגיה פעם בשנה, בו כולם יושבים וקוראים מיילים. האסטרטגיה היא תהליך מתמשך ולא אירוע. היא מתמודדת בצורה טובה עם הפער בין אסטרטגיה להוצאה לפועל.

עובדים מעורבים זה צו השעה

אני רוצה להתעכב על נקודה חשובה של מעורבות העובדים. אני מאמינה גדולה בשיתוף עובדים בכל הרמות במה שקורה בארגון.
הסיבה שכל כך התחברתי ל – “One-Hour Strategy” היא שבבסיסה היא מערבת את כולם.
למעורבות עובדים יש יתרונות שחשובים עכשיו יותר מתמיד. ארגונים חייבים להיות במצב שהם מעדכנים בצורה אינקרמנטלית באופן תמידי את דרך הפעולה שלהם.
יתרון ראשון של שיתוף עובדים הוא שככל שאנשים מעורבים יותר, הם מגלים יותר סובלנות ופתיחות לשינויים. רמת ההתנגדות יורדת, שכן הם חלק מהתהליך שגורם לשינויים.
יתרון נוסף הוא שעובדים מעורבים עוזרים לארגון לחשוב בכיוון הנכון ולאמץ שינויים רלוונטיים. אסור שעובדים ירגישו שהם ״לא נספרים״ ושהם אחראים רק על ההוצאה לפועל של מה שבדיוק מוגדר בתפקיד שלהם. חברות צריכות לזכור מה קרה לקודאק שהתעלמה מהמצלמה הדיגיטלית, שהומצאה על ידי עובד שלה, ולדעת שבעולם בו אנו חיים הסיכון ל״קודאק 2״ הרבה יותר גדול.

מימוש והפנמה של אסטרטגיה תוך כדי הקריאה

הספר אמנם בנוי בצורה ספרותית ויחד עם זאת ניכר שהושקעה מחשבה רבה בדרך בה תופנם האסטרטגיה.
בסיום כל פרק יש שאלות שמחברות בין השיטה לבין המקום בו הקורא עובד. הקורא צריך להקדיש כמה דקות של מחשבה בכל סוף פרק, כאשר החיבור למציאות של כל אחד מאיתנו מסייע להבנה ולהפנמה.
דרך התובנות שמרטין רושם לעצמו תוך כדי הפגישות, התפיסה מתחדדת לנו הקוראים. כשמסיימים לקרוא וחוזרים לרשימת התובנות, הכל מתיישב בראש הרבה יותר טוב.

דף מהמחברת הדיגיטלית שלי - התובנות שלי על התובנות של מרטין.
דף מהמחברת הדיגיטלית שלי – התובנות שלי על התובנות של מרטין.

בנוסף, תוך כדי התיאור של האסטרטגיה על ידי האנשים מהארגון עמם מרטין נפגש, הם מציגים לו תבניות למימוש האסטרטגיה ואפילו תבניות לניהול פגישות.

יותר מאשר רק אסטרטגיה

מעבר לחיבור המצוין בין אסטרטגיה לתפקוד בפועל של הארגון, יש בספר גם המלצות שרלוונטיות למנהלים בכלל.
ההמלצות מופיעות בין השורות וכדאי לשים לב אליהן.

הכל מושלם?

הספר מתייחס גם לנקודות התורפה של השיטה, איך להתגבר עליהן וכן מתי היא מתאימה ומתי לא. 

לסיכום

אם אתם בתפקידי ניהול או אסטרטגיה זה ספר חובה.

אני בטוחה שמנהלים ואסטרטגים יזהו דברים שהם עשו, מתוך תחושת בטן, כדי לנסות להתמודד עם תיאוריות אסטרטגיות שקשה לממש. השיטה של “One-Hour Strategy” מתגברת על הלקויות של התיאוריות הוותיקות.
זו גישה עכשווית שקל לאמץ והדרך בה היא בנויה ומוצגת מאפשר לכל אחד לבצע התאמות למציאות של הארגון שלו.

הפוסט סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

]]>