הרבה פעמים אני תוהה, בעיקר ביני לביני, איך זה לגדול בירושלים. בעיקר אם את בת. לא רק חרדית. גם.
ללא ספק בנות חילוניות נחשפות בעיר הזו למסרים שלא נחשפים להן בערים אחרות. הדיון המתמיד על צניעות, על מקומות ישיבה נפרדים באוטובוסים ולאחרונה גם על מדרכות נפרדות, גם אם הדבר לא מתרחש בשכונה שלך, עוברים מסרים, יש השפעה. 
ואיך זה לגדול כבת חרדית עטופה ומוסתרת במיוחד (אנחנו קוראים להן "הטאליבניות"). הן מיעוט, בולט מאוד בבגדים השחורים שמכסים הכל. אבל הכל. ברור לי שמתחת לאריג המשולש שצועד לפני ברחוב נמצאת ילדה-נערה-אישה. אני לא רואה אותה (חוץ מאשר את הצורה השחורה). היא כן רואה אותי. זה משפיע עליה? על תפיסתה את עצמה מעבר למה שההורים והקהילה מנחילים לה?