בפעם הראשונה שהייתי ב"חוץ לארץ" (כך קראו לזה כשהייתי ילדה), זה היה בלונדון. טיול בת מצווה עם אמא שלי.

נתנו לי אפשרות לבחור – מסיבת בת מצווה גדולה באולם או טיול עם אמא שלי. לא התלבטתי. היינו גם באמסטרדם, שאותה אני כמעט לא זוכרת. איכשהו לא השאירה עלי רושם. אבל, לונדון, וואו, לונדון. 
הדבר הראשון היה להסתובב ברחובות, לנשום אויר אחר, לחוות צבעים, אנשים, בניינים, קצב. ללכת לבלט (אגם הברבורים) ולראות מה זה הוד, פאר והדר (והייתי ילדה שדאגו לקולטורה שלה – הבימה, הקמארי, בית החייל…). 
מאז הייתי עשרות פעמים בלונדון והדבר שאני הכי אוהבת בערים גדולות זה להסתובב ברחובות, פשוט לחוות אותן. הקסם שהשאירה החוויה הראשונית מלווה אותי. משהו נעים כזה.
טוב שלא בחרתי בת מצווה באולם.