ההרצאה השניה במליאה היתה של Jaime Teevan, המדענית הראשית של מיקרוסופט. איזו אישה מרשימה! 

היא פתחה בשאלה האם כל אחד מאיתנו זוכר מתי הפעם הראשונה שהשתמשנו במודל שפה (כלומר בכלי בינה מלאכותית) ואז היא סיפרה על הפעם הראשונה שלה ואיך בדרך הקצרה חזרה הביתה היא עצרה את המכונית וצעקה מתוך הבנה של גודל השעה – להיות בתוך טרנד של של שינוי בסיסי בעולם והאחריות שמגיעה עם היכולת לעצב את השינוי הזה.

היא דיברה על המהירות בה מתרחשים דברים, על כך שהיא לא ראתה את מיקרוסופט זזה מהר כל כך כמו שביצעה עכשיו את שילוב ה – AI בכלים שלה. היא לא ראתה את הלקוחות משתפים פעולה בכמות כזו. המהירות קריטית פה והיא ציטטה מתוך ספר הסמוראי של Yamamoto Tsunetomo שנכתב ב – 1716:
"In the words of the ancients, one should make their decisions within the space of seven breaths״ 
הצורך להתקדם, לקבל החלטות במהירות, הוא צורך אנושי עתיק. התקופה שאנחנו חיים בה מדגישה את זה.

Jaime Teevan דיברה על עתיד העבודה והציגה נתונים רבים ממחקרים שכבר נעשו על התרומה של AI בתפקוד בעבודה. חלק מהמחקרים נעשו על ידי MIT וחלק מחקרים של מיקרוסופט. כולם מראים עליה בפרודוקטיביות, ביצירתיות וחיסכון בזמן. מדובר במשימות שכולנו עושים כמו לסכם פגישה או לאסוף מידע ממספר מקורות.
אני יכולה לומר שמנסיון אישי ב – 2 המקרים האלו החיסכון יותר גדול ממה שהמחקרים מראים.

יש כבר מחקר שמראה שכלי AI יכולים לסייע למורים בביצוע של 45% מהמשימות שלהם, בין אם מדובר במשימות מינהלתיות ובין עם בעזרה בתכנון שיעור או פיתוח תכנית לימודים.
צריך להתסכל בהקשר הזה, כמובן, גם על התלמידים. האם אנחנו מלמדים אותם את המיומנויות הלא נכונות? אנחנו יודעים כבר היום לומר מה המיומנויות שצריך בעתיד שיועצם על ידי בינה מלאכותית (שיפוט אנליטי, גמישות, אינטליגנציה רגשית, הערכה יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית, הבחנה בהטיות והעברת משימות לבינה המלאכותית). אין ספק שלא צריך ללמד היום ילדים את המיומנויות ש – AI עושה!
אלו לא מיומנויות חדשנות, תמיד ידענו שהן חשובות, היום הן קריטיות. צריך ללמוד לחשוב איך לחשוב (מטה – קוגניציה), במקום לעשות את העבודה – לדעת להעריך ולבקר, במקום לחפש – לעשות אינטגרציה.

ילדים (ואני מוסיפה – גם מבוגרים) צריכים מיומנות של רפלקציה – לא לבטוח בתוצאות, לדעת להכריח את עצמך לבחון את התוצאה, לחשוב האם אתה מסכים או לא מסכים איתה.
אחת המיומנויות שאפשר לרכוש דרך עבודה עם כלי AI היא חשיבה ביקורתית. כשמקבלים תשובה מהבינה המלאכותית, להחזיר לה שאלה כמו ״אילו שאלות היה שואל חוקר מתחום …״ או כשנעזרים ב – AI כדי לכתוב מייל, לבקש ממנו לחשוב איך בעלי העניין השונים יגיבו למייל.

אם נשאיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית רק לתחום של מהירות ויעילות אנחנו מוותרים על אפשרויות חדשות וחשובות – להתווכח עם ה – AI, לייצר איתו שיח.
אני משתמשת ב – AI בהרבה מקרים לסיעור מוחות. הוא סותר אותי ואני סותרת אותו. אחד הכללים החשובים בסיעור מוחות, זה לבצע את התהליך עם דעות שונות, אך תוך קבלת קיומן של עוד דעות ולא העברת ביקורת שמבטלת דעות אחרות. מכיוון שלכלי בינה מלאכותית אין אגו, תהליך סיעור המוחות הוא דבר נפלא. תנסו!

איך אפשר להעזר בזה בתחום החינוך?
לדוגמא, לא רק לתקן שגיאה, אלא להבין את המקור שלה, אפילו אם מדובר בטעות כתיב. אפשר ללמוד טוב יותר בעזרת AI, כאשר לא מקבלים רק את הפתרון לבעיה, אלא גם הסבר איך לפתור אותה. במקרה כזה הבינה המלאכותית משמשת כעוזרת הוראה. יש כבר מחקרים של הרווארד בהם רואים שתלמידים שעבדו עם כלי AI הרגישו שיש להם מאמן אישי בכיתה.

הסיפא של Jaime Teevan היה הקבלה של ההתמודדות עם העולם הלא ידועה שמביאה עמה הבינה המלאכותית, להתמודדות של מדענים. כלומר, יש שיטה של מדענים והיא עובדת: לא לעשות הכל מ – 0, לשתף מה אנחנו מצאנו כך שאפשר ללמוד עם זה ואפשר גם לא להסכים עם זה. זה המודל של תהליך מחקר מדעי.

בסוף ההרצאה שלה היא דיברה מכל הלב אל הנוכחים, רובם אנשי חינוך: יש לנו הזדמנות לעצב את עתיד החינוך. אני אגיד את זה בצורה יותר נחרצת – מוטלת עלינו החובה לשנות את פני החינוך.