ארכיון השראה - Sigalit DTL

הרגע שבו DALL·E 2 צייר לנו כבשה וחיינו השתנו

Sigalit Sobel Savyon — Tue, 10 Jan 2023 14:38:24 +0000

הרגע שבו ביקשנו מ – DALL-E 2 ״צייר לנו כבשה״ הוא אבן דרך למשתמשים ולאנשי מערכות המידע, לא מההיבט הטכנולוגי, אלא ההתנהגותי. זוכרים את הבקשה התמימה של הנסיך הקטן ״אָנָּא… צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה!..״. אותו הדבר, רק שאנחנו מבקשים את זה מאתר במקום מאדם.

״דאלי 2״ (DALL·E 2) הוא שיחת היום שיצאה הרבה מגבולות עולמם של אנשי המחשבים ומערכות המידע. בצדק. הוא כלי מאוד(!) חכם שקל לעשות בו שימוש, גם אם לא מבינים את מאחרי הקלעים שלו.
מה זה דאלי 2? זה כלי שמייצר תמונות לפי בקשה. בקשה יכולה להיות כל תמונה שאתם מעוניינים בה. כדאי לכתוב באנגלית, כי זו השפה שבינתיים הוא מבין הכי טוב. מה אפשר לבקש? הכל! באמת.
אם עדין לא התנסתם, אני ממליצה לכם לעשות את זה. בהרצאה ששמעתי לאחרונה אמר המרצה שלא להתנסות בדאלי 2 זה כמו לומר ״אינטרנט? לא, לא בא לי על זה״. בסוף הפוסט תמצאו קישור לאתר וגם סרט קצר שהכנתי עם הדגמה פשוטה של היכולות.

חוץ מלשחק איתו, כדי להכיר, ביקשתי מדאלי 2 להכין לי תמונה בה אני מתכוונת להשתמש לפינה חדשה באינסטגרם שלי. לפינה קוראים ״Tuesday Buzz״ ורציתי רקע שיהיה מזוהה איתה. כשחשבתי על המילה ״באז״ האסוציאציות שלי היו דבורה ובאז מהסרט צעצוע של סיפור. ביקשתי מדאלי 2 שיצייר לי תמונת רקע. הבקשה הראשונה שלי היתה “Create an image with a lavender background, and the image frame is a flying bee animation ”

ואלו התוצאות.

העבודה עם דאלי 2 ולא עם מעצב גראפי חידדה תובנות קיימות, כנראה כשעובדים עם רובוט המַרְאָה ברורה יותר.

שיעור 1 – דיוק. כשבחנתי את התמונה הראשונה שדאלי יצר הבנתי, לפי התוצאה, שאם אני כותבת ״לוונדר״ ולא ״צבע לוונדר״, אני מטעה את דאלי-2.
יכולתי להטעות באותה המידה גם מעצב גראפי. להתבטא באופן מדויק זה כלל חשוב בחיים. באינטראקציה אנושית, יהיו כאלו שיהיו סלחנים יותר ויהיו כאלו שפחות. בתקשורת עם מכונה, חוסר הדיוק שלנו יבלוט מהר יותר.

שיעור 2 – קבלת החלטה. לא חשוב מה החלטתי, חשוב להחליט. כמה פעמים ביקשתם ממעצב גראפי (או מישהו שעשה לכם עבודה יצירתית) שיעשה עוד סקיצה כי אתם מתלבטים? זה קורה לכולנו וכמו שאמר מנהל מוערך שהיה לי בעבר ״האוייב של הטוב הוא טוב יותר״. באתר של דאלי 2 ככל שמבקשים יותר אפשרויות מבחינים בקרדיטים האוזלים. בחיים האמיתיים אנחנו יכולים ונוטים לבקש מנותן השירות שיתגמש וייצר לנו עוד גרסה.

שיעור 3 – באנו להנות פה. מותר לשחק בכל גיל. זה כיף גדול. להיכנס לטכנולוגיה שכולם מדברים עליה ופשוט להשתעשע. לשחק. קחו את הדמיון הכי לא סביר שלכם, את הרעיון המופרע ובקשו מדאלי לצייר אותו. אם נבהלתם מהחלום שלכם, שמרו את היצירה לעצמכם, אם אהבתם, שתפו את העולם.

שיעור 4 – הבנה עמוקה תגיע ממקום פרקטי. כדי להבין ולהפנים כדאי לבקש מהמכונה שתעשה לכם משהו שאתם צריכים. אחרי שמשחקים קצת, אם אתם רוצים לעבור למשהו מעשי, תחשבו על ציור שיכול לשמש אתכם ואת זה תכתבו כבקשה מדאלי. כשיוצרים משהו שימושי, אפשר לדעת אם הגדרנו את הצורך נכון, מה הציפיה, האם התוצאה בהתאם, כמה צריך להתאמץ כדי לדייק.

שיעור 5 – טכנולוגיה סמויה מן העין לא מפחידה. הנה, אנחנו מדברים בשפה שלנו והמחשב מבין אותנו.

ועכשיו נקודה למחשבה לאנשי מערכות מידע, חברי למקצוע.

תמיד היה פער בין המערכות שיצרנו לבין הציפיות של המשתמשים. בשנים האחרונות המתח הזה הלך וגדל. כשהמשתמשים שלנו קנו באמזון או צפו בנטפליקס והחוויה שלהם היתה שהאתר מכיר אותם, מנחש אותם וקל להתנהל בו, הם הפכו לפחות סבלניים כלפי מערכות ארגוניות לא ידידותיות. עולמות של AI שרק לפני שנה נראו כקשים להבנה, אפילו על ידי אנשי טכנולוגיה, נגישים עכשיו בלשון בני אדם (מה שאנחנו מכנים ״שפה טבעית״). מדובר באבן דרך של מהפיכת הפישוט הטכנולוגי ואין ממנה דרך חזרה.

זו שעתם הגדולה של מומחי חוויית המשתמש, עיצוב המוצר ומסע הלקוח. השנה הם יזקפו ראש ויפסיקו להתכופף בפני אנשי הקוד שאומרים שזה מסובך. אי אפשר לחיות בעולמות מקבילים. חוויית היומיום של האנשים צריכה להיות גם בחיי העבודה שלהם. הטכנולוגיה הופכת לסמויה מן העין עבור המשתמשים וזה מצוין לכולם. במקומות בהם היא תבצבץ או חס וחלילה תשתלט, יהיה מחיר כבד.

מה עושים? מבינים שחוקי המשחק השתנו ומפסיקים לנסות לייצר מערכות ידידותיות למשתמש, שזו סתירה. צריך להבין שאנשי מערכות מידע מספקים שירותים לאנשים (ולא מערכות) ובשירותים האלו הטכנולוגיה צריכה להיות סמויה מן העין. את ההשראה צריך לקבל מחברות כמו נטפליקס, אמזון וספוטיפיי. הסמן של העולם החדש היא חברת OpenAI והכלים שלה DALL·E 2 ו – ChatGPT.

קישורים חשובים

OpenAI

DALL·E 2

ChatGPT

סרטון הדגמה שלי של שימוש ב – DALL·E 2

התמונה בראש הפוסט, גם היא תוצר של דאלי 2, כשביקשתי ממנו:

“Buzz Lightyear in a lavender field watercolour drawing “

הפוסט הרגע שבו DALL·E 2 צייר לנו כבשה וחיינו השתנו הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

פמיניסטית טבעית

Sigalit Sobel Savyon — Tue, 20 Dec 2022 18:19:29 +0000

מידי פעם יוצא לי להרהר בסיבות הסוציולוגיות והפסיכולוגיות שגרמו לבחירות שלי בחיים, במיוחד בכל מה שקשור לצד המקצועי שלהם. מה שנראה לי בעבר טבעי, נראה לי יותר ויותר כמתנה שקיבלתי מהמשפחה שגדלתי בה.

הפוסט של מיכל ברוורמן בלומנשטיק, סמנכ״לית במיקרוסופט העולמית, על המיטאפ שקיימו במיקרוסופט עם אמהות בחופשת לידה, הזכיר לי את אמא שלי. היא היתה אשת הקריירה הראשונה שפגשתי ובהחלט היוותה השראה למקומות שאני התפתחתי אליהם.

אמא שלי היתה עורכת דין. היא כיהנה בתפקיד בכיר בבורסה לניירות ערך בתל אביב וכדרכה בהרבה דברים בעולם היא עשתה את זה בלי להתנצל על היותה אישה ואמא. היה לה ברור שהיא יוצאת מהעבודה בשעה 4, מקסימום 5. היא הגיעה לכל המפגשים שנדרשה בהם נוכחות של ההורים. אני חייבת לציין שגם אבא שלי, שביום יום היה מגיע בשעות יותר מאוחרות, הקפיד להגיע לכל הפעילויות האלו. לאמא שלי לא היתה אג׳נדה פמיניסטית, למרות שבפועל היא בהחלט עמדה בקריטיונים של להיות אחת. היא בעיקר עשתה את מה שהיא אהבה וידעה שהעולם יסתדר עם הבחירות שלה. מכאן אני מסיקה שהיא היתה ״פמינסטית טבעית״. אני לא יודעת אם קיים כזה מושג או שהרגע המצאתי אותו.

למה המפגש הזה במיקרוסופט הזכיר לי את אמא שלי? כי התינוקות האלו באו עם האמהות שלהן לעבודה. כך גם אני, כילדה קטנה, לא תינוקת, הייתי מגיעה עם אמא שלי לעבודה. זה היה בחופשים, כשלא היה לה ״סידור לילדה״ והיא רצתה להגיע לעבודה. מכיוון שאמא שלי התייחסה לזה כפתרון הגיוני, כולם ראו את זה כך וגם אם מישהו הרים גבה הוא לא זכה להתייחסות מצידה.

את המציאות הזו ראיתי כילדה ורק שנים רבות לאחר מכן, הבנתי שרוב המשפחות לא מתנהלות כך. איכשהו כילדה לא שמתי לב לכך שרוב האימהות של החברים שלי לא עובדות או עובדות בחצי משרה או במשרה נוחה שלא תתנגש עם המשפחה. אמא שלי לא עבדה במשרה נוחה לגידול ילדים, אלא יצרה לעצמה את מה שכולם מכנים היום ״work life balance״.

הפעילות הזו של מנהלת בכירה במיקרוסופט כל כך חשובה! היא הכרחית, כי עדין יותר מידי נשים מוותרות על קריירה כדי לגדל ילדים. אמא שלי הביאה אותי איתה לעבודה לפני 50 שנה (הנה, אני מסגירה בקלות את גילי). בחמישים השנים האלו התרחש שינוי בשוק העבודה, אך לא שינוי מספק. אני מקווה שבעוד 20 שנים רוב המשפחות יתנהלו בטבעיות סביב האיזון בין הורות וקריירה ולא יצטרכו סוכני שינוי חיצוניים שיראו להם את הדרך. כדי שזה יקרה, צריך הרבה מאוד בכירים (לא רק בכירות) שיקחו על עצמם את המשימה לקדש את האיזון הזה ולעודד נשים לדבר על זה, לעשות את זה ולהוות דוגמא לילדים שהן מגדלות.

לכן חשוב מאוד להפסיק לדבר על אפליה מתקנת אלא על סוכני שינוי שתוך כמה שנים יצרו מציאות חדשה שהיא ה – ״new normal״ של איזון בין קריירה למשפחה. איזון כזה ישפיע על היכולת של נשים לבחור בקריירה ושל כל המשפחה להתנהל באופן שונה ולהוות מודל חיקוי חדש לדורות הבאים.

בתמונה, אמא שלי (בהריון מתקדם) מקבלת את תעודת ההסמכה כעורכת דין.

הפוסט פמיניסטית טבעית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

כותבת. מוחקת. מסגננת.

Sigalit Sobel Savyon — Sat, 09 Dec 2017 11:27:56 +0000

בשעות הערב, בשנה האחרונה, אני מוצאת את עצמי הרבה פעמים כותבת. כתיבה שונה. לא משהו שעשיתי עד היום. כותבת לאתר Kosher Only.

הדגש הוא – לא משהו שעשיתי עד היום. משהו שצריך לקבל החלטה שאני לוקחת על עצמי, לומדת ומאמנת את השריר שלו, עד שיהיה חלק ממני.

אני כותבת, מוחקת, מסגננת, מגיעה למצב שאני די מרוצה ואז מגיע רגע העריכה. והעורך קשוח, לא מתפשר ולא חוסך ביקורת (בונה, כמובן). ואני – לעתים קולטת מה כוונתו ולעתים ממש לא. וזה מתסכל. ומתוך התסכול אני מנהלת עם עצמי שיח: הרי אני כותבת ממש בסדר. אני יודעת שממש בסדר זה לא מספיק. אני רוצה יותר – אני רוצה לרכוש מיומנות חדשה ולהתמקצע בה.
בהמלצת העורך, אני מתחילה לשים לב לדברים: להימנע מקלישאות, לתאר מה ראיתי / הרגשתי / טעמתי, אם משהו קצת מביך זה טוב ועוד ועוד.
בנוסף קיבלתי רשימת קריאה מומלצת. את כולם אני קוראת, השבתי. אם את קוראת אותם איך לא שמת לב ל… ול… וגם ל…? רגע, חושבת. אה, ברור, אני קוראת. פשוט קוראת. לא כמו שאני נכנסת לאתר אינטרנט ומיד בוחנת את הפרמטרים המקצועיים שלו.

אני חייבת להיות כנה ולומר שבהתחלה ההנחיות והביקורת עוררו בי התנגדות. עד שהגיעה התובנה: אני רוצה ללמוד משהו חדש. חדש לגמרי. לא עוד נדבך שקשור לתחום העיסוק שלי. וזה השוני הגדול. כדי ללמוד משהו חדש צריך פתיחות וצריך מוכנות לעבוד קשה. לפתח מיומנות חדשה זה כמו לאמן שריר. בהתחלה זה קשה, מתעייפים מהר יותר, כואב, מתסכל. אם צולחים את השלב הזה וממשיכים להתאמן, התוצאות מגיעות. השריר מפנים את השינוי וזוכר. ובמצב הזה, גם אם מידי פעם פחות מתאמנים, קל להחזיר את השריר למצב פעיל ומאומן.
ואני? אני כרגע בשלב האימונים. עוד אין תוצאות. האימון שלי כרגע הוא להתרגל לקרוא כתבות ככותבת ולא כקוראת ולכתוב במודעות, אבל לא יותר מידי מודעת.

ומכל התהליך הזה אני לוקחת לעצמי תובנה חשובה. אנחנו צריכים אחת לכמה חודשים להוסיף לעצמנו מיומנות חדשה. באמת חדשה. לא משהו שאני עושה ואני רוצה להשתפר בו. משהו שאין לי בו ניסיון. ואם יש לי לנושא התנגדות או שקשה לי לרכוש את המיומנות – שווה לי להשקיע בזה. צריך לצאת מאזור הנוחות שלי, למרות שזה מאוד נוח!

השירותים בבזק בינלאומי לצאת מאזור הנוח(י)ות

הפוסט כותבת. מוחקת. מסגננת. הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

לא לוותר. לפשט.

Sigalit Sobel Savyon — Sat, 16 Sep 2017 15:13:55 +0000

QR code. חדשנות. חוויית משתמש.

QR code הומצא ביפן בשנת 1994. הוא פתר בעיה של קריאה מהירה של פרטים בתעשיית חלפים והרכבת רכבים. ומי שמתעניין באיך צורך מביא להמצאה כל כך חשובה יכול לקרוא על זה כאן.

רוב האנשים לא יודעים מה זה QR. ורוב אלו שיודעים לא עושים בו שימוש, כי אין כמעט שימושי QR. סוג של ביצה ותרנגולת.

אני זוכרת איך ראיתי לפני כ 6 שנים את הסרטון על הסופר מרקט של TESCO בתחנת הרכבת בקוריאה, כולו וירטואלי ומבוסס על QR codes והייתי בטוחה שתוך שנה מקסימום יתמלא העולם בכל מיני דברים מגניבים מבוססי QR.

זה לא קרה. ויותר מזה – רוב האנשים הספידו את ה QR, קראו לו מיושן ובעיקר – לא השתמשו בו.

לא ממש נכון. בתעשיית הרכב ובתעשיות אחרות נעשה שימוש פנימי ב QR.
ועדין קיימת תחושה שיש פה החמצה טכנולוגית. וזה קורה בגלל מורכבות לא סבירה של שימוש. צריך להשקיע יחסית הרבה בהסברה כדי שאנשים יורידו אפליקציה שקוראת QR. התועלת לא מובנת מאליה.

גם בסמסונג וגם באפל הבינו שנדרש פה פישוט של הטכנולוגיה.
בסמסונג הלכו חצי דרך והם מאפשרים בגלקסי 8 לסרוק QR דרך המצלמה, אלא שצריך קודם לאפשר באופן יזום את התכונה הזו.
באפל הלכו את כל הדרך. מערכת ההפעלה החדשה מאפשרת סריקת QR דרך המצלמה. פשוט.

עכשיו תדמיינו איך היכולות והשימושים מתרחבים. תוסיפו לזה קצת IoT והתמהיל יכול להעיף אותנו גבוה.

ויותר מזה – עכשיו תחשבו על כל מיני טכנולוגיות מבטיחות וזנוחות או כל מיני רעיונות נפלאים שלא מצליחים להמריא – הרבה פעמים הסיבה היא שימוש מסורבל.
אל תוותרו. תפשטו.

ים. פשוט.

הפוסט לא לוותר. לפשט. הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.