ארכיון אסטרטגיה - Sigalit Pro

גלגל המזל ראש השנה

Sigalit Sobel Savyon — Sun, 21 Sep 2025 21:56:02 +0000

אני יודעת שאני רודה בכם בעניין ה-AI, אבל אין ברירה. החלטתי להתלבש על ה-New Year Resolution שלכם כדי להפוך את השינוי למעשי ובר קיימא.

כולנו מכירים את הרגע הזה: פותחים את השנה החדשה עם רשימת החלטות מפוצצת, מלאי מוטיבציה וכוונות טובות. אבל האמת? מוטיבציה היא עניין חמקמק. ג'יימס קליר, בספרו "הרגלים אטומיים", מזכיר לנו שהמפתח להצלחה לא טמון בשינוי דרמטי אחד, אלא בסדרה של פעולות קטנות ועקביות ("הרגלים אטומיים") שיוצרות אפקט מצטבר עצום. הוא אומר ש"אתה לא עולה לרמה של המטרות שלך, אתה יורד לרמה של המערכות שלך".

אני יכולה להעיד מניסיון אישי שזו הדרך היחידה שבה אני מצליחה לייצר שינויים עם התמדה לאורך זמן. אימצתי לעצמי הרבה מהתובנות שלו, והבנתי שההבדל בין החלטה של ראש השנה, שנשארת רק על הנייר, לבין שינוי אמיתי שנמשך, טמון בבניית מערכות תומכות.

אחד הדברים ששמתי לב אליהם, בשנתיים האחרונות, בהן שיכללתי את השימוש האישי שלי בבינה מלאכותית, אני מצליחה להתמיד הרבה יותר. ישבתי לנתח את זה וגיליתי שיש פה 2 מרכיבים משמעותיים:

פיניתי לעצמי הרבה זמן באמצעות בוטים ואוטומציות וכך יש לי אנרגיות וזמן לביסוס ההרגלים החדשים.
בחלק מההרגלים אני נעזרת בבוטים שאני בונה ובכלי בינה מלאכותית כדי להצליח יותר מהר ויותר טוב בשינוי.

זה בדיוק הזמן להחליט על הדרך החדשה להשתמש ב – AI כדי לייצר מנוף לצמיחה. עכשיו, לקראת השנה החדשה, בואו נדבר על איך AI יכולה לעזור לנו לבנות הרגלים שיבטיחו שגלגל המזל שלנו לא רק יסתובב, אלא גם יגיע ליעד.

חוקי המשחק

מותר לסובב כמה שרוצים
חייבים לבחור אחד
מעתיקים את הטקסט ושולחים לעצמנו
מומלץ לשתף עם חברים
נעזרים בפוסטים כדי להצליח

גלגל משימות – גרסת HTML

גלגל משימות שנה הבאה

לחיצה על הכפתור תגריל משימה שנתית.
אחר כך אפשר להעתיק ולשתף.

המשימה שנבחרה:

—

גלגלי הצלה להצלחה (לוחצים על הכפתורים)

הפוסט גלגל המזל ראש השנה הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.

מפיטורים לרלוונטיות – מכתב שהפך למפת דרכים

Sigalit Sobel Savyon — Sun, 27 Jul 2025 06:04:59 +0000

6 תובנות על עולם העבודה בעקבות מכתב מנכ"ל מיקרוסופט

ביום חמישי, 24 ביולי 2025 סאטיה נדלה, מנכ"ל מיקרוסופט העולמית פרסם מכתב לעובדים שלו. זהו מכתב של מנהיג שבוחר להתבונן באומץ ברגעים המורכבים, כמו פיטורי עובדים דווקא בתקופה בה החברה מצליחה כלכלית.

נדלה מתייחס באופן ישיר לפיטורים, מדבר על הפער שבין הצלחה כלכלית לבין תחושת חוסר הוודאות, ומציע נרטיב מנהיגותי לעידן שבו AI אינו רק טכנולוגיה, אלא מנוע שמחייב אותנו ללמוד מחדש, לפרק ולהרכיב, לעצב מחדש את שכבות התשתית, המוצר, והעבודה עצמה.

בסוף הפוסט שלי יש קישור למזכר המלא של נדלה וגם תרגום שלו לעברית.

מהמכתב של סאטיה נדלה אפשר להסיק תובנות משמעותיות על עולם העבודה העכשווי והעתידי – כאלה שנוגעות לא רק למיקרוסופט אלא לכל ארגון שפועל בעידן ה-AI והטרנספורמציה שהוא מביא עימו וגם לכל אחד מאיתנו שזוכה לחיות בתקופה כה מרתקת ומאתגרת.

הנה 6 תובנות שבחרתי להדגיש והמשמעות של כל אחת מהן ברמה האישית וברמה הארגונית.

1. הצלחה עסקית לא מבטיחה יציבות תעסוקתית

גם חברה רווחית מאוד כמו מיקרוסופט מפטרת עובדים, לא בגלל הפסדים, אלא כחלק מהתאמה למציאות משתנה.

משמעויות:
- ליחידים:
  אל תסמכו על "יציבות ארגונית". השקיעו בלמידה מתמדת, בבידול אישי וביכולת להתאים את עצמכם לתפקידים משתנים. גם אם אתם טובים, זה לא תמיד מספיק.
- לארגונים:
  הצלחה כלכלית היא לא הפרמטר היחיד. בעידן של שינויים כה עמוקים חייבים אומץ לסמן חזון שיהיה בעל עמידות עתידית. לאורו, צריך לבצע התאמות, כולל קיצוצים שצריכים להיות מתוקשרים ביושר, תוך שמירה על אמון.

2. טרנספורמציה מחייבת שינוי מבני מתמיד

נדלה מדבר על צורך "לפרק ולהרכיב מחדש" את החברה, כולל תפקידים, צוותים, ומבנים ארגוניים.

משמעויות:
- ליחידים:
  אין יותר "מקצועות קבועים". חשוב לפתח סטים של מיומנויות וגמישות תפקודית, לדעת לנוע בין תחומים, לתפקד בצוותים חדשים ולהוביל גם כשאין בהירות מלאה.
- לארגונים:
  שינוי ארגוני הוא לא "פרויקט" חד-פעמי אלא מצב קיומי. נדרשת יכולת ניהול שינוי תמידית ואמון מתמשך מצד העובדים.

3. מהפכת ה-AI דורשת יכולת לבנות כלים ולא רק להשתמש בהם

מיקרוסופט כבר לא בונה רק תוכנה, היא שואפת לאפשר לכל אחד ליצור את הכלים שלו בעזרת פלטפורמות ה-AI שלה.

משמעויות:
- ליחידים:
  הכשרה ב-AI ובאוטומציה היא תנאי להשתלבות בשוק. לא מספיק לדעת "לתפעל מערכות", צריך להבין איך הן נבנות, איך משלבים אותן, ואיך לומדים כלים חדשים במהירות.
- לארגונים:
  ארגון שלא מטמיע יכולת בניית פתרונות בתוך הצוותים יישאר תלוי בגורמים חיצוניים ולא יעמוד בקצב השוק. כדאי להשקיע בהכשרת בוני כלים פנימיים. זה הרבה יותר פשוט מאי פעם.

מיומנויות כמו בניית אוטומציות, הבנה של AI, ויכולת להשתמש בכלים מורכבים, יהפכו לסטנדרט.

4. משמעות אישית בעבודה היא עוגן

כשעולם העבודה משתנה, זהות ומשמעות הופכות למצפן.
נדלה מדגיש את החיבור בין המשמעות האישית של העובד לבין שליחות החברה.

משמעויות:
- ליחידים:
  כדי לא להישחק בשל שינויים תכופים, חפשו את המקום שבו העבודה פוגשת את הערכים והעניין האישי שלכם. זו כבר לא המלצה, זו אסטרטגיית הישרדות והתקדמות.
- לארגונים:
  ארגונים חייבים להציע סיפור משמעותי לעובדים, לא רק שכר. עובדים מחוברים הם אלה שיישארו, יתאמצו, ויובילו אתכם קדימה גם כשהדרך לא ברורה.

בעולם שבו תפקידים וטכנולוגיות משתנים במהירות, המוטיבציה והמשמעות האישית הן עוגן ליציבות נפשית ומקצועית.

5. AI משנה תרבות, לא רק טכנולוגיה

המעבר ל-AI הוא לא רק טכנולוגי. הוא משנה את אופן קבלת ההחלטות, גבולות בין התחומים, ארגון הצוותים, קצב העבודה, ואופי הלמידה.

משמעויות:
- ליחידים:
  להיות טכניים (או בעלי התמחות ספציפית) זה לא מספיק. נדרשת הבנה מערכתית, ראייה רחבה, ויכולת לעבוד עם אנשים מכל התחומים. Soft Skills חשובים יותר מאי פעם.
- לארגונים:
  כדי להטמיע AI באמת צריך לבנות תרבות של הסתגלות, גמישות, וחשיבה מערכתית שמקדמת ניסוי וטעייה, שיתוף פעולה בין תחומי ופרואקטיביות, ולא רק לרכוש כלים. מי שלא יתאים את התרבות, לא ישרוד, גם אם יש לו את הטכנולוגיה.

6. הפיטורים הם חלק ממיקוד – לא סימן למשבר או חולשה

נדלה לא מתנצל על הפיטורים אלא מסביר שהם חלק מהצורך להתמקד בדברים שיבנו את העתיד.

משמעויות:
- ליחידים:
  אל תראו בפיטורים בהכרח כישלון אישי. לעיתים זו פשוט התאמה לאסטרטגיה חדשה. חשוב להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק ולהיות מסוגלים להסביר את הערך שלכם מחדש.
- לארגונים:
  פרידה מאנשים היא לא רק מהלך פיננסי, היא מהלך אסטרטגי ותרבותי. חשוב לתווך אותו נכון, להכיר בתרומת העובדים, ולהשקיע בליווי גם של העוזבים וגם של הנשארים.

עולם העבודה העתידי יתבסס יותר על ערך אסטרטגי ופחות על נאמנות ארגונית או ותק.

המזכר המקורי של סאטיה נדלה

רגע לפני שאתם צוללים לטקסט, ואני באמת מקווה שתקראו אותו עד הסוף, מילה ממני על למה הוא כל כך קריטי, ולמה בחרתי להוסיף גם תרגום לעברית:

זהו טקסט מכונן של מנכ"ל שמבין את גודל השעה, מפרש אותה עבור העובדים שלו, ובעיקר לא מתחמק מהמקומות הקשים, כמו פיטורים, אלא מתבונן בהם באומץ כחלק מתהליך שינוי הכרחי.
זה בדיוק מה שאנחנו רוצים ממנהיגות בתקופה כזו: פרואקטיביות, כנות, ויכולת להוביל ארגון ואנשים קדימה גם בתוך חוסר ודאות עמוק.

הפוסט מפיטורים לרלוונטיות – מכתב שהפך למפת דרכים הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.

איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית?

Sigalit Sobel Savyon — Tue, 04 Mar 2025 08:12:23 +0000

בעולם שמשתנה במהירות, קבלת החלטות נכונות בקריירה ובהתפתחות האישית הופכת לאתגר אמיתי. בדיוק בשביל זה פיתחתי את Asteria – מאמנת אסטרטגית אישית מבוססת AI שתעזור לכם להגדיר מטרות, לזהות כישורים, לבנות תוכניות עבודה ולשפר קבלת החלטות. במקום ללכת לאיבוד בתוך אינסוף אפשרויות, הבוטית תסייע לכם להפוך את החזון שלכם למציאות – בצורה חכמה, ברורה ומותאמת אישית.

למה אסטרטגיה אישית חשובה?

בעידן של שינוי מתמיד, מי שרוצה להישאר רלוונטי חייב לחשוב אסטרטגית – לא רק על הקריירה שלו, אלא גם על התפתחות אישית, כישורים והזדמנויות.
אבל איך עושים את זה? איך מתכננים קדימה בעולם כל כך דינמי?

הפתרון – Asteria 🤖

במסגרת קורס שאני מעבירה, חיפשתי דרך להנגיש תכנון אסטרטגי אישי בצורה פשוטה, אינטואיטיבית ואפקטיבית.
🔹 אז יצרתי את Asteria – מאמנת אסטרטגית אישית מבוססת בינה מלאכותית, שמלווה אתכם בתהליך בניית הדרך קדימה.

איך זה עובד?

📝 אתם מעלים קובץ עם מידע אישי שכולל:
✅ מטרת העל שלכם (למשל: להפוך למומחה ב-AI, לבנות קריירה טכנולוגית, להקים עסק עצמאי)
✅ כישורים קיימים (מה אתם כבר יודעים לעשות?)
✅ כישורים לשיפור (איפה אתם רוצים להתפתח?)
✅ הרגלים מקצועיים (מה אתם רוצים להכניס לשגרה שלכם?)
✅ אתגרים קיימים (מה מעכב אתכם?)

📌 ואז פשוט מבקשים מהבוטית עזרה בעזרת פרומפטים חכמים!

💡 דוגמאות לפרומפטים שאני אוהבת:
🔹 "תעזרי לי לבנות תוכנית עבודה לחודש הקרוב."
🔹 "יש לי 2 אפשרויות קידום בעבודה [פירוט] – מה כדאי לי לבחור?"
🔹 "אני רוצה לשפר את כישורי הפרזנטציה שלי – תכיני לי תוכנית לשבועיים."

🔎 הבוטית מנתחת את המידע שלכם ונותנת תובנות מותאמות אישית, הצעות לשיפור וצעדים פרקטיים שיעזרו לכם להתקדם!

למה כדאי לכם לנסות את Asteria?

🚀 לחדד מטרות ולהגדיר כיוון ברור
🧠 לקבל תובנות אסטרטגיות באופן מיידי
📊 לשפר קבלת החלטות אישיות ומקצועיות
🔗 לגשר בין חזון למציאות – בצורה פרקטית

איך מתנסים בבוטית?

📍 פשוט לחצו על הקישור ➡ bit.ly/MyStrategist
📂 העלו קובץ עם המטרות שלכם
✍️ כתבו מה אתם רוצים (פרומפט)

🧧 טיפ קטן (וחשוב!)

אם אתם כבר משתמשים ב-ChatGPT, אפשר לבקש ממנו לעזור לכם להכין את הקובץ הראשוני!
👀 כי הוא כבר מכיר אתכם (כן, די טוב… 😉)

💡 העתיקו את הפרומפט הבא:
תכין לי ממה שאתה יודע עלי את הנתונים הבאים לצורך תקציר אסטרטגי אישי שיכלול: – מטרת העל: "אני רוצה להיות מומחה ב-[תחום]" – כישורים קיימים: "אני כבר מיומן ב-[A,B,C]" – כישורים לשיפור: "אני רוצה לשפר את [X,Y,Z]" – הרגלים מקצועיים: "אני רוצה לקרוא [D,E,F], להתחבר ל [H,I,J} ללמוד על {K,L,M}…" – אתגרים קיימים: "קשה לי עם [N,O]/אני צריך יותר ביטחון ב [P,Q]…".

📌 ואז פשוט העתיקו את התשובות לתוך Asteria!

📢 מחכה לשמוע איך היה לכם!

אם יש לכם רעיונות לשיפור או תובנות בעקבות ההתנסות – כיתבו לי או דברו איתי! 🙌

הפוסט איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לכם לבנות אסטרטגיה אישית? הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.

הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור

Sigalit Sobel Savyon — Thu, 25 Jan 2024 00:09:54 +0000

לפעמים כל הכוכבים מסתדרים ורק צריך לראות את זה. הבינה המלאכותית שפרצה לחיינו בסערה היא הזדמנות לשינוי בחינוך. זה היה המסר שכל כך התחברתי אליו בהרצאה ביום הראשון של תערוכת Bett בלונדון.

ההרצאה השניה במליאה היתה של Jaime Teevan, המדענית הראשית של מיקרוסופט. איזו אישה מרשימה!

היא פתחה בשאלה האם כל אחד מאיתנו זוכר מתי הפעם הראשונה שהשתמשנו במודל שפה (כלומר בכלי בינה מלאכותית) ואז היא סיפרה על הפעם הראשונה שלה ואיך בדרך הקצרה חזרה הביתה היא עצרה את המכונית וצעקה מתוך הבנה של גודל השעה – להיות בתוך טרנד של של שינוי בסיסי בעולם והאחריות שמגיעה עם היכולת לעצב את השינוי הזה.

היא דיברה על המהירות בה מתרחשים דברים, על כך שהיא לא ראתה את מיקרוסופט זזה מהר כל כך כמו שביצעה עכשיו את שילוב ה – AI בכלים שלה. היא לא ראתה את הלקוחות משתפים פעולה בכמות כזו. המהירות קריטית פה והיא ציטטה מתוך ספר הסמוראי של Yamamoto Tsunetomo שנכתב ב – 1716:
"In the words of the ancients, one should make their decisions within the space of seven breaths״
הצורך להתקדם, לקבל החלטות במהירות, הוא צורך אנושי עתיק. התקופה שאנחנו חיים בה מדגישה את זה.

Jaime Teevan דיברה על עתיד העבודה והציגה נתונים רבים ממחקרים שכבר נעשו על התרומה של AI בתפקוד בעבודה. חלק מהמחקרים נעשו על ידי MIT וחלק מחקרים של מיקרוסופט. כולם מראים עליה בפרודוקטיביות, ביצירתיות וחיסכון בזמן. מדובר במשימות שכולנו עושים כמו לסכם פגישה או לאסוף מידע ממספר מקורות.
אני יכולה לומר שמנסיון אישי ב – 2 המקרים האלו החיסכון יותר גדול ממה שהמחקרים מראים.

יש כבר מחקר שמראה שכלי AI יכולים לסייע למורים בביצוע של 45% מהמשימות שלהם, בין אם מדובר במשימות מינהלתיות ובין עם בעזרה בתכנון שיעור או פיתוח תכנית לימודים.
צריך להתסכל בהקשר הזה, כמובן, גם על התלמידים. האם אנחנו מלמדים אותם את המיומנויות הלא נכונות? אנחנו יודעים כבר היום לומר מה המיומנויות שצריך בעתיד שיועצם על ידי בינה מלאכותית (שיפוט אנליטי, גמישות, אינטליגנציה רגשית, הערכה יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית, הבחנה בהטיות והעברת משימות לבינה המלאכותית). אין ספק שלא צריך ללמד היום ילדים את המיומנויות ש – AI עושה!
אלו לא מיומנויות חדשנות, תמיד ידענו שהן חשובות, היום הן קריטיות. צריך ללמוד לחשוב איך לחשוב (מטה – קוגניציה), במקום לעשות את העבודה – לדעת להעריך ולבקר, במקום לחפש – לעשות אינטגרציה.

ילדים (ואני מוסיפה – גם מבוגרים) צריכים מיומנות של רפלקציה – לא לבטוח בתוצאות, לדעת להכריח את עצמך לבחון את התוצאה, לחשוב האם אתה מסכים או לא מסכים איתה.
אחת המיומנויות שאפשר לרכוש דרך עבודה עם כלי AI היא חשיבה ביקורתית. כשמקבלים תשובה מהבינה המלאכותית, להחזיר לה שאלה כמו ״אילו שאלות היה שואל חוקר מתחום …״ או כשנעזרים ב – AI כדי לכתוב מייל, לבקש ממנו לחשוב איך בעלי העניין השונים יגיבו למייל.

אם נשאיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית רק לתחום של מהירות ויעילות אנחנו מוותרים על אפשרויות חדשות וחשובות – להתווכח עם ה – AI, לייצר איתו שיח.
אני משתמשת ב – AI בהרבה מקרים לסיעור מוחות. הוא סותר אותי ואני סותרת אותו. אחד הכללים החשובים בסיעור מוחות, זה לבצע את התהליך עם דעות שונות, אך תוך קבלת קיומן של עוד דעות ולא העברת ביקורת שמבטלת דעות אחרות. מכיוון שלכלי בינה מלאכותית אין אגו, תהליך סיעור המוחות הוא דבר נפלא. תנסו!

איך אפשר להעזר בזה בתחום החינוך?
לדוגמא, לא רק לתקן שגיאה, אלא להבין את המקור שלה, אפילו אם מדובר בטעות כתיב. אפשר ללמוד טוב יותר בעזרת AI, כאשר לא מקבלים רק את הפתרון לבעיה, אלא גם הסבר איך לפתור אותה. במקרה כזה הבינה המלאכותית משמשת כעוזרת הוראה. יש כבר מחקרים של הרווארד בהם רואים שתלמידים שעבדו עם כלי AI הרגישו שיש להם מאמן אישי בכיתה.

הסיפא של Jaime Teevan היה הקבלה של ההתמודדות עם העולם הלא ידועה שמביאה עמה הבינה המלאכותית, להתמודדות של מדענים. כלומר, יש שיטה של מדענים והיא עובדת: לא לעשות הכל מ – 0, לשתף מה אנחנו מצאנו כך שאפשר ללמוד עם זה ואפשר גם לא להסכים עם זה. זה המודל של תהליך מחקר מדעי.

בסוף ההרצאה שלה היא דיברה מכל הלב אל הנוכחים, רובם אנשי חינוך: יש לנו הזדמנות לעצב את עתיד החינוך. אני אגיד את זה בצורה יותר נחרצת – מוטלת עלינו החובה לשנות את פני החינוך.

קישורים:

הפוסט בלינקדאין של Jaime Teevan ובו רשימת המחקרים אליהם התייחסה בהרצאה

הפוסט הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.

נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית

Sigalit Sobel Savyon — Mon, 01 May 2023 08:22:04 +0000

כל מי שהתנסה בכלי AI גילה מהר מאוד שהכלים מציגים מציאות שונה ממה שהיינו רוצים.

כשרציתי שהכלים יציירו עבורי תמונה של נשים מנהלות סביב שולחן, הם פשוט סרבו. לא משנה כמה ניסיתי. בהרבה תמונות שביקשתי קהל מעורב מקצועי של נשים וגברים קיבלתי מעט נשים ונשים קטנות לעומת הגברים (אני יודעת שרוב הגברים יותר גבוהים מרוב הנשים, התוצאה שהתקבלה היתה לא סבירה) וגם כשביקשתי מהמכונה לתקן, היא סירבה או ביצעה תיקון שולי.
זה אומר שאני כבר כמה חודשים מסתובבת עם כוכבית קטנה בנושא הטיה מגדרית שמטרידה את מנוחתי. בפאנל שהתקיים השבוע גיליתי את עומק הבעיה וגם כמה פתרונות אפשריים. וכן, ללא ספק, נדרשת אפליה מתקנת בבינה המלאכותית.

השבוע התקיים מיטאפ בנושא חשוב ביותר "הטיות בבינה מלאכותית".

קהילת "מתחבטי מקצוע" ארחה את "הממרמניקיות". אלו 2 קהילות פעילות ומשמעותיות ששווה להכיר.
משתתפות הפאנל: דר׳ גלית וולנר, מרצה בכירה ב – HIT ובאוניברסיטת תל אביב, שירה וינברג הראל, יועצת ומרצה בתחומי מוצר ו – AI, דר׳ קרני שגל-פפרקורן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ושותפה ב – Lexidale ומורן חכם, ראש צוות בינה מלאכותית ב – Outbrain.
4 נשים מרשימות עם ניסיון משמעותי בתחומים של בינה מלאכותית, יזמות, משפטים, עסקים ומדיניות.
את המיטאפ הנחתה אירית חומסי, מייסדת ומנהלת קהילת מתחבטי מקצוע.

אחד הדברים הראשונים שעלה בדיון – עובדתית ההטיה קיימת. אני לא היחידה ששותפה לתסכול מרובה הנסיונות לגרום ל – Mid Journey או כלים דומים אחרים לצייר משהו שלא נראה להם הגיוני (״נשים מנהלות״, לדוגמא). כמובן שקל לתת דוגמאות מהכלים של בינה מלאכותית יצירתית שרובנו נחשפנו אליהם, אם בשימוש ואם בשיח שקיים עליהם. צריך להבין שאם בכלים האלו (Chat GPT, DALL-E2, Mid Journey) אנחנו "רואים בעין" את ההטיה, היא קיימת בכלים אחרים הרבה יותר משמעותיים.

השאלות החשובות שעלו:

מה גורם לתוכנה להראות אמינה?

אנשים לא רגילים לפקפק בתשובות שהם מקבלים, קיימת ״הטיית הסמכות״ וכן היכולת של הכלים ״לחרטט בביטחון״ כמו שכתבה בצ׳אט אחת המשתתפות.

למה זה שהבינה המלאכותית מטה זה מטריד?

אם המציאות מטה למה זו בעיה שהבינה המלאכותית גם מטה?

בינה מלאכותית אמורה לשפר דברים אם קיימת הטיה יש פגיעה ולא שיפור.
מערכות AI מטבען יכולות לגרום לנזק גדול יותר כשיש הטיה. ניתנו דוגמאות מתחום ה – HR, כמו המקרה המפורסם של אמזון בו האלגוריתם התאמן על בסיס הנתונים של העובדים המוצלחים באמזון. האלגוריתם למד שמועמד מוצלח הוא גבר לבן וחיפש מועמדים דומים. זה כמובן תוקן.
דוגמא נוספת היא מערכות זיהוי פנים (Face Recognition) שיש להן כמעט 50% טעות בזיהוי פנים של נשים כהות. תדמיינו מה קורה במקומות כמו שדות תעופה וחברות גדולות בהם משתמשים בזיהוי פנים. איך נראים התורים של אלו שהאלגוריתם לא הצליח לזהות אותם?
גם במקומות בהן מסגרת האשראי ניתנת באופן אוטומטי כדי לספק שירות מהיר, נמצא כי מסגרת האשראי של נשים נמוכה משמעותית מזו של גברים.

מה צריך לעשות?

אחת הבעיות הגדולות עם הטיות היא שהן סמויות.

צריך לראות מה הדאטה סט שהאלגוריתם מתאמן עליו – האם הוא משקף את העולם האמיתי או שרוצים לעשות תיקון?

אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה שמוצאת הטיות ומציעה תיקונים.

לפני שימוש בכלי בינה מלאכותית ארגון צריך להגדיר את כל סוגי הלקוחות ולוודא שהם מקבלים ביטוי.

הרגולטור חייב להתערב. יש דברים שחברות יעשו רק אם יחייבו אותן. לדוגמא, לפרסם בשקיפות, בלי לפגוע בסודות מסחריים, מהם הפרמטרים העיקריים לפיהם נלקחו החלטות מסויימות.

המדינה צריכה לאפשר שימוש בארגזי חול בהם חברות יכולות לבצע ניסויים כדי להבין מה המשמעות של הפיתוחים והדאטה שלהן. אם חברות יוכלו לבצע ניסויים בצורה בטוחה ומגודרת, ניתן יהיה לבצע תיקונים לפני שמפיצים תוכנות. מעבר לכך שהתוכנות לא יפלו אנשים הן גם לא ילמדו דברים לא רצויים, שכן הניסוי סגור ולא משפיע על נתונים אחרים.

אני אוסיף בנושא הרגולציה שצריך לחייב חברות לפרסם הטיות השתגלו ומה הדרך וטווח הזמן לתיקון. זה כמו כל גילוי נאות בנושא של פגמים במוצרים.

וברמה האישית שלנו כמשתמשים?

לאמץ חשיבה ביקורתית. זה חשוב בלי קשר לבינה מלאכותית והצורך עולה יותר ככל שמתרבים הכלים בהם כל אחד יכול להשתמש וגם קל יותר לחברות לאמץ ובכך להשפיע על חלקים נרחבים מהציבור.

לסיכום

זו סוגיה שחייבת להישאר על סדר היום. לא מדובר רק בנשים. אני אקצין כדי להסביר את רוחב הבעיה: כל מי שאינו גבר לבן יחווה הטיה על ידי הבינה המלאכותית. ומה עומק הבעיה? זה הדבר המפחיד באמת! כלי בינה מלאכותית מתפשטים בקצב אדיר בכל מקום וזה נהדר. העולם שלנו חווה מהפכה בסדר גודל של המצאת החשמל, לא פחות. זה אומר שבכל תחום יעשה בשנים הקרובות שימוש משמעותי בבינה מלאכותית. אנחנו יודעים לומר היום שבמערכות לאיתור מועמדים לעבודה קיימת הטיה קשה. אלו מערכות שהשימוש בהן נרחב והוא רק יגדל. אם ההטיה לא תטופל זה ישפיע על דורות קדימה. ההשפעה היא הרבה מעבר למי מתקבל לעבוד במקום מסוים. המערכות לומדות אחת מהשניה. זה ישפיע על מי מקודם, מי מקבל אשראי לפתיחת עסק ומי נחשב יותר כבעל פוטנציאל בתחומים אחרים. זה גם יכול ללכת אחורה בשנים ולהשפיע על מערכות בינה מלאכותית שיהיו בעתיד בשימוש במוסדות חינוך. אנחנו לא רוצים את זה!

מה צריך לעשות כבר היום?
להיות אקטיביסטים בנושא, לחבור ברמה עולמית לפעילים אחרים ולדאוג שתהיה רגולציה.
בבריטניה פרסמו סט של חוקים בנושא בינה מלאכותית. באיחוד האירופאי עובדים על תקנות. שיתוף פעולה עולמי חשוב מאוד שכן לא מדובר בתופעות מקומיות, אלא במערכות שהפעילות שלהן משפיעה על כל העולם ולאורך זמן.

קישורים:

הקלטת המפגש

קהילת מתחבטי מקצוע

הפוסט נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.

סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית

Sigalit Sobel Savyon — Mon, 20 Feb 2023 15:19:48 +0000

שמחתי להיות בין הראשונים שקוראים את הספר של Jeroen Kraaijenbrink, The One-Hour Strategy. השם שלו מבטיח מאוד וכדי שלא תהיו במתח אני יכולה לומר לכם שהוא מקיים את ההבטחה.

אנחנו חיים בעידן בו קצב השינויים אדיר, מוצפים במידע והקשב שלנו קצר. העידן הזה משפיע גם על היכולת שלנו כאנשי מקצוע להתמודד עם ספרות מקצועית ובוודאי משפיע על כל ההתנהלות של ארגונים. אחרי כמה עמודים ראשונים של קריאה מגלים שהוא ספר מקצועי שכיף לקרוא אותו וזה לא קורה הרבה פעמים. תוך כדי העמקה בקריאה אנחנו מבינים שהתפיסה האסטרטגית שמוצגת פה כל כך רלוונטית לעולם שאנחנו חיים בו ולכיוונים שהוא הולך.

הספר כתוב כעלילה פשוטה על מרטין, העובד החדש במחלקת השיווק של “Water & Flows”, חברה שמייצרת משאבות תעשייתיות. הימים הראשונים של מרטין בעבודה חושפים תפיסת ניהול ואסטרטגיה חדשנית בחברה שנחשבת כ – low tech. הדרך בה העובדים עמם נפגש מרטין מתארים את האסטרטגיה גרמה לי לרצות לעבוד בחברה הדמיונית הזו. למרות שהיא דמיונית, היא יכולה להיות מקום העבודה של כל אחד מאיתנו.
התפיסה של “One-Hour Strategy” מתבהרת תוך כדי קריאת הספר. היא המענה לחוסר הרלוונטיות של שיטות אסטרטגיות שמיושמות בארגונים. השיטה רלוונטית לארגונים הפועלים בעולם המשתנה ללא הרף, שזה אומר לכולם, כי כולנו מתמודדים עם אותם האתגרים.

מה מיוחד בשיטה?

היא מערבת את כל העובדים בארגון באופן שוטף. אין יותר מפגש אסטרטגיה פעם בשנה, בו כולם יושבים וקוראים מיילים. האסטרטגיה היא תהליך מתמשך ולא אירוע. היא מתמודדת בצורה טובה עם הפער בין אסטרטגיה להוצאה לפועל.

עובדים מעורבים זה צו השעה

אני רוצה להתעכב על נקודה חשובה של מעורבות העובדים. אני מאמינה גדולה בשיתוף עובדים בכל הרמות במה שקורה בארגון.
הסיבה שכל כך התחברתי ל – “One-Hour Strategy” היא שבבסיסה היא מערבת את כולם.
למעורבות עובדים יש יתרונות שחשובים עכשיו יותר מתמיד. ארגונים חייבים להיות במצב שהם מעדכנים בצורה אינקרמנטלית באופן תמידי את דרך הפעולה שלהם.
יתרון ראשון של שיתוף עובדים הוא שככל שאנשים מעורבים יותר, הם מגלים יותר סובלנות ופתיחות לשינויים. רמת ההתנגדות יורדת, שכן הם חלק מהתהליך שגורם לשינויים.
יתרון נוסף הוא שעובדים מעורבים עוזרים לארגון לחשוב בכיוון הנכון ולאמץ שינויים רלוונטיים. אסור שעובדים ירגישו שהם ״לא נספרים״ ושהם אחראים רק על ההוצאה לפועל של מה שבדיוק מוגדר בתפקיד שלהם. חברות צריכות לזכור מה קרה לקודאק שהתעלמה מהמצלמה הדיגיטלית, שהומצאה על ידי עובד שלה, ולדעת שבעולם בו אנו חיים הסיכון ל״קודאק 2״ הרבה יותר גדול.

מימוש והפנמה של אסטרטגיה תוך כדי הקריאה

הספר אמנם בנוי בצורה ספרותית ויחד עם זאת ניכר שהושקעה מחשבה רבה בדרך בה תופנם האסטרטגיה.
בסיום כל פרק יש שאלות שמחברות בין השיטה לבין המקום בו הקורא עובד. הקורא צריך להקדיש כמה דקות של מחשבה בכל סוף פרק, כאשר החיבור למציאות של כל אחד מאיתנו מסייע להבנה ולהפנמה.
דרך התובנות שמרטין רושם לעצמו תוך כדי הפגישות, התפיסה מתחדדת לנו הקוראים. כשמסיימים לקרוא וחוזרים לרשימת התובנות, הכל מתיישב בראש הרבה יותר טוב.

דף מהמחברת הדיגיטלית שלי – התובנות שלי על התובנות של מרטין.

בנוסף, תוך כדי התיאור של האסטרטגיה על ידי האנשים מהארגון עמם מרטין נפגש, הם מציגים לו תבניות למימוש האסטרטגיה ואפילו תבניות לניהול פגישות.

יותר מאשר רק אסטרטגיה

מעבר לחיבור המצוין בין אסטרטגיה לתפקוד בפועל של הארגון, יש בספר גם המלצות שרלוונטיות למנהלים בכלל.
ההמלצות מופיעות בין השורות וכדאי לשים לב אליהן.

הכל מושלם?

הספר מתייחס גם לנקודות התורפה של השיטה, איך להתגבר עליהן וכן מתי היא מתאימה ומתי לא.

לסיכום

אם אתם בתפקידי ניהול או אסטרטגיה זה ספר חובה.

אני בטוחה שמנהלים ואסטרטגים יזהו דברים שהם עשו, מתוך תחושת בטן, כדי לנסות להתמודד עם תיאוריות אסטרטגיות שקשה לממש. השיטה של “One-Hour Strategy” מתגברת על הלקויות של התיאוריות הוותיקות.
זו גישה עכשווית שקל לאמץ והדרך בה היא בנויה ומוצגת מאפשר לכל אחד לבצע התאמות למציאות של הארגון שלו.

הפוסט סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית הופיע לראשונה ב-Sigalit Pro.