Sigalit Sobel Savyon, מחבר ב-Sigalit DTL

הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור

Sigalit Sobel Savyon — Thu, 25 Jan 2024 00:09:54 +0000

לפעמים כל הכוכבים מסתדרים ורק צריך לראות את זה. הבינה המלאכותית שפרצה לחיינו בסערה היא הזדמנות לשינוי בחינוך. זה היה המסר שכל כך התחברתי אליו בהרצאה ביום הראשון של תערוכת Bett בלונדון.

ההרצאה השניה במליאה היתה של Jaime Teevan, המדענית הראשית של מיקרוסופט. איזו אישה מרשימה!

היא פתחה בשאלה האם כל אחד מאיתנו זוכר מתי הפעם הראשונה שהשתמשנו במודל שפה (כלומר בכלי בינה מלאכותית) ואז היא סיפרה על הפעם הראשונה שלה ואיך בדרך הקצרה חזרה הביתה היא עצרה את המכונית וצעקה מתוך הבנה של גודל השעה – להיות בתוך טרנד של של שינוי בסיסי בעולם והאחריות שמגיעה עם היכולת לעצב את השינוי הזה.

היא דיברה על המהירות בה מתרחשים דברים, על כך שהיא לא ראתה את מיקרוסופט זזה מהר כל כך כמו שביצעה עכשיו את שילוב ה – AI בכלים שלה. היא לא ראתה את הלקוחות משתפים פעולה בכמות כזו. המהירות קריטית פה והיא ציטטה מתוך ספר הסמוראי של Yamamoto Tsunetomo שנכתב ב – 1716:
"In the words of the ancients, one should make their decisions within the space of seven breaths״
הצורך להתקדם, לקבל החלטות במהירות, הוא צורך אנושי עתיק. התקופה שאנחנו חיים בה מדגישה את זה.

Jaime Teevan דיברה על עתיד העבודה והציגה נתונים רבים ממחקרים שכבר נעשו על התרומה של AI בתפקוד בעבודה. חלק מהמחקרים נעשו על ידי MIT וחלק מחקרים של מיקרוסופט. כולם מראים עליה בפרודוקטיביות, ביצירתיות וחיסכון בזמן. מדובר במשימות שכולנו עושים כמו לסכם פגישה או לאסוף מידע ממספר מקורות.
אני יכולה לומר שמנסיון אישי ב – 2 המקרים האלו החיסכון יותר גדול ממה שהמחקרים מראים.

יש כבר מחקר שמראה שכלי AI יכולים לסייע למורים בביצוע של 45% מהמשימות שלהם, בין אם מדובר במשימות מינהלתיות ובין עם בעזרה בתכנון שיעור או פיתוח תכנית לימודים.
צריך להתסכל בהקשר הזה, כמובן, גם על התלמידים. האם אנחנו מלמדים אותם את המיומנויות הלא נכונות? אנחנו יודעים כבר היום לומר מה המיומנויות שצריך בעתיד שיועצם על ידי בינה מלאכותית (שיפוט אנליטי, גמישות, אינטליגנציה רגשית, הערכה יצירתית, סקרנות אינטלקטואלית, הבחנה בהטיות והעברת משימות לבינה המלאכותית). אין ספק שלא צריך ללמד היום ילדים את המיומנויות ש – AI עושה!
אלו לא מיומנויות חדשנות, תמיד ידענו שהן חשובות, היום הן קריטיות. צריך ללמוד לחשוב איך לחשוב (מטה – קוגניציה), במקום לעשות את העבודה – לדעת להעריך ולבקר, במקום לחפש – לעשות אינטגרציה.

ילדים (ואני מוסיפה – גם מבוגרים) צריכים מיומנות של רפלקציה – לא לבטוח בתוצאות, לדעת להכריח את עצמך לבחון את התוצאה, לחשוב האם אתה מסכים או לא מסכים איתה.
אחת המיומנויות שאפשר לרכוש דרך עבודה עם כלי AI היא חשיבה ביקורתית. כשמקבלים תשובה מהבינה המלאכותית, להחזיר לה שאלה כמו ״אילו שאלות היה שואל חוקר מתחום …״ או כשנעזרים ב – AI כדי לכתוב מייל, לבקש ממנו לחשוב איך בעלי העניין השונים יגיבו למייל.

אם נשאיר את השימוש בכלי בינה מלאכותית רק לתחום של מהירות ויעילות אנחנו מוותרים על אפשרויות חדשות וחשובות – להתווכח עם ה – AI, לייצר איתו שיח.
אני משתמשת ב – AI בהרבה מקרים לסיעור מוחות. הוא סותר אותי ואני סותרת אותו. אחד הכללים החשובים בסיעור מוחות, זה לבצע את התהליך עם דעות שונות, אך תוך קבלת קיומן של עוד דעות ולא העברת ביקורת שמבטלת דעות אחרות. מכיוון שלכלי בינה מלאכותית אין אגו, תהליך סיעור המוחות הוא דבר נפלא. תנסו!

איך אפשר להעזר בזה בתחום החינוך?
לדוגמא, לא רק לתקן שגיאה, אלא להבין את המקור שלה, אפילו אם מדובר בטעות כתיב. אפשר ללמוד טוב יותר בעזרת AI, כאשר לא מקבלים רק את הפתרון לבעיה, אלא גם הסבר איך לפתור אותה. במקרה כזה הבינה המלאכותית משמשת כעוזרת הוראה. יש כבר מחקרים של הרווארד בהם רואים שתלמידים שעבדו עם כלי AI הרגישו שיש להם מאמן אישי בכיתה.

הסיפא של Jaime Teevan היה הקבלה של ההתמודדות עם העולם הלא ידועה שמביאה עמה הבינה המלאכותית, להתמודדות של מדענים. כלומר, יש שיטה של מדענים והיא עובדת: לא לעשות הכל מ – 0, לשתף מה אנחנו מצאנו כך שאפשר ללמוד עם זה ואפשר גם לא להסכים עם זה. זה המודל של תהליך מחקר מדעי.

בסוף ההרצאה שלה היא דיברה מכל הלב אל הנוכחים, רובם אנשי חינוך: יש לנו הזדמנות לעצב את עתיד החינוך. אני אגיד את זה בצורה יותר נחרצת – מוטלת עלינו החובה לשנות את פני החינוך.

קישורים:

הפוסט בלינקדאין של Jaime Teevan ובו רשימת המחקרים אליהם התייחסה בהרצאה

הפוסט הזדמנות לשינוי בחינוך – כזו דרמטית שמתרחשת אולי פעם בדור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

מה בין תחושת בטן ליום כיפור

Sigalit Sobel Savyon — Mon, 25 Sep 2023 18:03:49 +0000

לאינטואיציה (תחושת בטן) יש מקום חשוב מאוד בניהול. הקייסטאדי של גולדה הוא אחד הקשים ומן הראוי ללמוד ממנו. אחת היכולות הכי חשובות של מנהלים ומנהיגים היא היכולת לקבל החלטות. היכולת לקבל החלטות בשילוב אינטואיציה מבדילה בין מנהיגים ומנהלים טובים למצויינים.

מאז שראיתי את סרטו של יריב מוזר "יומני גולדה – הותר לפרסום" עוברות בי הרבה מחשבות. הן קשורות לחוסר האיזון בסרט ובמיוחד בפאנל שהוביל דני קושמרו. הן גם קשורות לדיון הנצחי של נשים וגברים – אישה מנהיגה, לפני 50 שנה, מוקפת בגנרלים מלאי היבריס מהניצחון במלחמת ששת הימים. על אלו אני לא ארחיב.
אני רוצה להתייחס לכמה משפטים של גולדה שנכתבו בדיעבד בספרה ("חיי", 1973): "כיום אני יודעת מה הייתי צריכה לעשות. הייתי צריכה להתגבר על ההיסוסים שלי… באותו בוקר של יום-השישי הייתי צריכה לשמוע לאזהרות ליבי שלי… אין זה חשוב מה הכתיב ההגיון. חשוב הוא רק זה שאני, שכל כך הייתי רגילה לקבל החלטות – וגם קיבלתי אותן בימות המלחמה – לא קיבלתי את ההחלטה האחת הזאת… היה בזה חוסר הגיון מצידי אילו התעקשתי ועמדתי בתוקף על גיוס. אבל אני יודעת שהייתי צריכה לעשות זאת, והידיעה הנוראה הזאת תלווה אותי כל שארית ימי. לעולם לא אהיה עוד האדם שהייתי לפני מלחמת-יום-הכיפורים".

גולדה הצרה על כך שלא הקשיבה לתחושת הבטן שלה. אישה שהוכיחה יכולות מנהיגות וקבלת החלטות, בכמה שעות קריטיות לא הקשיבה לעצמה.

דמיינו מצב בו גולדה מאיר (שקידשה עבודת צוות), אומרת, בסוף הדיון, אחרי ששמעה את כל הגנרלים – אני מחליטה בניגוד לעמדת הרוב…
כנראה שהמלחמה לא היתה נמנעת, אך היא היתה בהיקף שונה ועם פחות אבדות.
יש סיכוי שדיין וזעירא היו מתפטרים. הם היו לומדים מהר מאוד שלא מאיימים על יונה עם יין.

אני מנסה להבין מה עבר לגולדה בראש כשהיא התלבטה בינה לבינה האם להקשיב לאינטואיציה שלה.
זה הדבר שהכי קל להבין. אם כל אחד מאיתנו יחשוב לפחות על מקרה אחד (ולכולנו יש הרבה) בו התעלמנו מתחושת הבטן שלנו וקרה משהו לא טוב או שיכולנו למצוא את עצמנו במצב יותר טוב, נוכל להבין שמדובר בהטיה אנושית נפוצה.

מה היה קורה לגולדה אם היא היתה מקשיבה לעצמה והיה מסתבר ששוב, כמו במאי 1973, הערכות המודיעין לא דייקו?
היו מקפלים את רוב המילואים, מחזירים כלים לאח"י, היו כמה מאמרי ביקורת בעיתונות והיו לה 2 משרות בכירות לאייש.

למקום הזה צריך לחזור כל פעם כשמתחולל בתוכנו מאבק בין תחושת הבטן לבין הרציונל או הלחץ הסביבתי. צריך לזכור שלרוב האינטואיציה שלנו טובה ושהרווח מללכת אחרי ליבנו יהיה גדול בהרבה מההפסד אם נגלה שטעינו.

דבר שחשוב לדעת על תחושת בטן – כשבאמת מחוברים לתחושת בטן, יודעים לנקות אותה (עד כמה שאפשר) מהשלכות, פחדים ואגו. רק במצב כזה אנחנו באמת מחוברים לעצמנו.
כך מתקבלות החלטות טובות.
ועוד, אגב, אחרון, גם להחלטות טובות יש השלכות. אין שלמות.

התמונה בראש הפוסט היא קולאז' משותף שלי ושל מידג'רני – גולדה בפארק (באתונה).

הפוסט מה בין תחושת בטן ליום כיפור הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

החברה שלכם היא לא משפחה

Sigalit Sobel Savyon — Sun, 17 Sep 2023 22:24:40 +0000

תפסיקו לומר לי שהחברה שלכם היא כמו משפחה. היא לא.

השבוע נתקלתי בפוסט של מארק ראנדולף (מייסד נטפליקס) שזו היתה השאלה הפותחת שלו: מתי בפעם האחרונה פיטרתם מישהו מהמשפחה שלכם?

הוא מסביר שבנטפליקס הם לא ראו עצמם מעולם משפחה, אלא יותר סוג של נבחרת ספורט. ולא נבחרת מהליגות הקטנות בהן כולם זוכים לשחק במשך העונה וגם מקבלים גביע לאות הערכה. בליגה של המקצוענים התפקיד של המנהל הוא לא לוודא שכולם ישחקו, אלא לוודא שבכל משחק מרכיבים את הצוות הטוב ביותר לאותו המשחק. זו החובה של המנהל לבעלי הקבוצה, לאוהדים ובמיוחד ליתר השחקנים.

הדברים האלו הזכירו לי המון שיחות שביצעתי עם העובדים שלי ועם המנהלים הכפופים אלי.
דבר ראשון מנהל צריך לדעת שהתפקיד שלו הוא לא להיות האיש הכי פופולרי בחדר. מי שלא מסוגל לומר דברים מורכבים, קשים ומאוד ברורים, לא יכול להיות מנהל טוב, אלא אם הוא יצליח לאמן את השריר הזה.
אני לא אומרת שמנהל צריך להיות איש מגעיל. ממש לא. מנהל יכול להיות נחמד, נגיש ואיש של אנשים. לצד זה המעמד שלו צריך להיות ברור קודם כל לעצמו ועל ידי כך יהיה ברור גם לאחרים.
הרוב הגדול של העובדים יודו לכם אם תאמרו להם בכנות מה טוב ומה לא, אם תדריכו אותם איך להעצים תכונות חזקות ואיך לפתח צדדים פחות טובים. רוב העובדים יעריכו אתכם אם תעזרו להם לזוז ממקום שלא מתאים להם למקום שבהם הם יבטאו את עצמם טוב יותר, גם אם המקום הזה נחשב פחות טוב או מצריך שינוי גדול.
בפעם הראשונה, לפני שפיטרתי עובד (הייתי מנהלת פיתוח והוא היה מתכנת שעשה מה שבראש שלו), המנהל שלי דאז אמר לי לפני שנכנסתי לשיחה שאני נראית כאילו פיטרו אותי. האמת? רעדתי, גם בגוף וגם בקול. אחרי כמה שיחות שבהן ניסיתי לעזור לאותו עובד להיות חלק מהצוות הבנתי שזה לא יקרה. הייתי בטוחה שאני עושה את הצעד הנכון ובכל זאת, הייתי כמעט משותקת. המנהל שלי אמר לי: תזכרי שבטווח הרחוק את מיטיבה איתו. אנשים לא יכולים להמשיך לאורך זמן במקום שהם לא מתאימים לו. והכי חשוב, הוא הוסיף, את מאפשר לך ולצוות שלך לחזור לעבוד בצורה הרמונית ואת חייבת את זה במיוחד ליתר האנשים. יש לך אחריות לכולם.
זה היה אירוע מכונן עבורי. לפטר מישהו זה צעד קיצוני. גם להזיז מישהו מתפקיד לתפקיד זה לא פשוט וגם להעיר על רמת העבודה או על ההתנהלות. הכי נחמד זה להעניק שבחים. עם השנים התחשלתי, כי ראיתי שאני לא מנצלת את מעמדי כמנהלת ״סתם כך״. כל שיחה מורכבת עברה אצלי הרבה מאוד התלבטויות ולעיתים התייעצתי עם אנשים שאני מעריכה ולא קשורים למקום העבודה, כדי להגיע בשלה ומוכנה יותר.

המסר שלי, במיוחד למנהלים צעירים, אך גם לאלו שיש להם ותק והאזור הפחות נעים קשה להם עד כדי הימנעות – תפתחו את השריר הזה. אל תוותרו לעצמכם. הוא חלק חשוב בניהול שלכם. צוותים צריכים מנהלים ואתם קודמתם להיות מנהלים כי אתם מתאימים. כמו לכל אחד, גם לכם יש כמה תכונות שצריכות שיוף כדי שתהיו מנהלים טובים יותר.

ולבסוף משפט שאני חוזרת עליו תמיד, לקוח מהסרט האייקוני ״הסנדק״ שאפשר ללמוד ממנו הרבה דברים על ניהול – It’s not personal, it’s strictly business.
ובדיוק מהסיבה הזו החברה שאתם עובדים בה והצוות שלכם הם לא משפחה.

קישורים חשובים

הפוסט של מארק ראנדלוף

הקטע מ״הסנדק״

התמונה בראש הפוסט: משפחה, לא חברה. אני בת פחות משנה עם שתי הסבתות שלי.

הפוסט החברה שלכם היא לא משפחה הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך?

Sigalit Sobel Savyon — Fri, 09 Jun 2023 09:25:55 +0000

מה עושים עם התסכול ממערכת החינוך? אני אתן לכם רמז כבר פה – אימפקט. תחשבו על הרבה פעילות עם שורת רווח כפולה. היא תשפיע. תאמינו לי.

מה שאני כותבת פה בוער בי בפנים כבר הרבה זמן.
אחרי יותר מ – 20 שנים במגוון תפקידים במשרד החינוך ועכשיו כחלק מהאקו סיסטם שנקרא Ed Tech, אני מכירה את התסכולים הרבים שיש מכל הכיוונים ממערכת החינוך ואני מכירה גם את הדברים היפים והטובים.
הדבר הכי חשוב בעיני היא היכולת האמיתית של כל מי שפעיל באקו סיסטם הזה לשנות.

למה אני כותבת דווקא עכשיו? בין יתר עיסוקיי, אני חלק מהצוות המוביל של קבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך". הבוקר ניצת בה דיון שהוציא הרבה תסכולים ממצב ההוראה, החינוך, מיושנות, התנהגות מורים וכל מה שקיים בממדים קטנים או גדולים. תוך כדי הדיון, חלה תפנית. מהוצאת קיטור (שזה חשוב מאוד) להצבעה על פתרונות שכבר קיימים ומיושמים (לא רק טכנולוגיים) והצעות לדברים חדשים וחיבורים לאנשים חדשים.

זה הפתרון! לא להישאר עם התסכול, אלא לעבור לעשייה (כמה שאני אוהבת doing, אבל זה כבר נושא לפוסט אחר..).
והעשייה שאני מתכוונת אליה הולכת ותופסת תאוצה ויש לה גם שם – השקעות אימפקט. אלו השקעות עם שורת רווח כפולה: מיזמים בהם לא מוותרים על תשואה פיננסית כדי להשיג תוצאות חברתיות, אלא להיפך. חברות מגיעות לתשואה כלכלית גבוהה יותר בזכות האימפקט שהן מחוללות.
חשוב להדגיש, שלא מדובר פה רק בחברות טכנולוגיה. מטבע הדברים הרבה פעמים חברות טכנולוגיה ובחינוך חברות Ed Tech, הן אלו שיובילו את המגמה, כי הן חדשניות בבסיסן. בהמשך יצטרפו גם האחרים.

כדי להבין את היכולת לשנות דרך אימפקט, אני רוצה לספר לכם על שיחה מכוננת שהיתה לי כמה חודשים אחרי שהתחלתי לעבוד במשרד החינוך. הגעתי למשרד עם ניסיון ומנטליות של סטארט אפ. הייתי רגילה לסגור דברים עם המנכ"ל לרוב תוך כמה דקות. פתאום יש היררכיה ויש גוף שלוקח לו זמן לקבל החלטות ולוקח לו עוד יותר זמן ליישם אותן. בשלב הזה אמרתי לעצמי שאם אני לא אצליח להזיז דברים בקרוב, אני חוזרת לעבוד בחברה קטנה.
שטחתי את התסכולים בפני רנית זקצר (היום ה – CTO האגדית של מטריקס) והיא בשימוש בדימוי פשוט עזרה לי לשנות את הגישה. היא אמרה שאני מגיעה לנושאת מטוסים ומנסה לסובב אותה כמו שמסובבים סירת מרוץ. פשוט, לא? כשניסיתי להבין איך אני מיישמת את הדימוי בפועל, הבנתי שאם אני נצמדת לדוגמא, אי אפשר לומר לאנשים בואו נפנה צפונה ב – 30 מעלות, אלא לסמן את הפניה צפונה ב – 30 מעלות כיעד ולהגיע אל היעד דרך היגוי עדין של מעלה אחת או שתיים בעקביות.
זה עובד. הפכתי את השיטה לסמל המסחרי שלי.

עכשיו בואו נחזור חזרה לאימפקט ול – Ed Tech. יש המון חברות Ed Tech שמציעות פתרונות שמערכת החינוך זקוקה להם. הפתרונות האלו לא חייבים להיות רדיקליים ואם הם כן חדשניים, לא חייבים ליישם אותם בבת אחת לכל רוחב המערכת.

מתחילים בקטן, מראים שזה עובד, מתקנים תוך כדי תנועה, מקשיבים למה שהאנשים שנמצאים שם הרבה שנים אומרים (לא מתייחסים אליהם בביטול כמיושנים!) וככה ממשיכים בנחישות.
תדמיינו הרבה חברות שעובדות כך (לא רק טכנולוגיות) ותראו שהשינוי אפשרי. ואם אני אשכלל את הדימוי של נושאת המטוסים וספינת המרוץ, אני אוסיף ביניהן ספינת מפרשים, היא יודעת לשנות כיוון עם הרוח ולא רק בעזרת מנוע שדוחף בעוצמה. מה שיקרה בפועל הוא שינוי משמעותי שכן כל פתרון מזיז את המערכת בעוד קצת לכיוון הנכון ויש הרבה פתרונות טובים שצריך לעזור להם להגיע למקומות הנכונים.

אז מה עושים מחר בבוקר (עדיף עכשיו)?

אם אתם אנשי הייטק ו/או חינוך ו/או אד-טק או פשוט רואים את החשיבות של החינוך והאימפקט, בואו לקבוצת "הייטקיסטים אוהבי חינוך" שנוצרים בה חיבורים מעולים, רעיונות מתממשים והאימפקט מתרחש בה בפועל.
אם אתם מורים או הורים שמנסים לחשוב איך אפשר לשנות, תתחילו להתעניין באפליקציות ותוכנות חינוכיות ותחשבו אילו פתרונות אפשר לשלב בשנה הקרובה בבתי הספר שאתם קשורים אליהם, כי הרבה פתרונות קטנים יביאו לשינוי גדול.

אני אשמח לתגובות, כאן, למייל או לוואטסאפ שלי ובכל מדיה אחרת. מה שמשלים את תפיסת האימפקט בצורה מבריקה זו חוכמת ההמונים.

הפוסט לאן אפשר לנתב את התסכול ממערכת החינוך? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית

Sigalit Sobel Savyon — Mon, 01 May 2023 08:22:04 +0000

כל מי שהתנסה בכלי AI גילה מהר מאוד שהכלים מציגים מציאות שונה ממה שהיינו רוצים.

כשרציתי שהכלים יציירו עבורי תמונה של נשים מנהלות סביב שולחן, הם פשוט סרבו. לא משנה כמה ניסיתי. בהרבה תמונות שביקשתי קהל מעורב מקצועי של נשים וגברים קיבלתי מעט נשים ונשים קטנות לעומת הגברים (אני יודעת שרוב הגברים יותר גבוהים מרוב הנשים, התוצאה שהתקבלה היתה לא סבירה) וגם כשביקשתי מהמכונה לתקן, היא סירבה או ביצעה תיקון שולי.
זה אומר שאני כבר כמה חודשים מסתובבת עם כוכבית קטנה בנושא הטיה מגדרית שמטרידה את מנוחתי. בפאנל שהתקיים השבוע גיליתי את עומק הבעיה וגם כמה פתרונות אפשריים. וכן, ללא ספק, נדרשת אפליה מתקנת בבינה המלאכותית.

השבוע התקיים מיטאפ בנושא חשוב ביותר "הטיות בבינה מלאכותית".

קהילת "מתחבטי מקצוע" ארחה את "הממרמניקיות". אלו 2 קהילות פעילות ומשמעותיות ששווה להכיר.
משתתפות הפאנל: דר׳ גלית וולנר, מרצה בכירה ב – HIT ובאוניברסיטת תל אביב, שירה וינברג הראל, יועצת ומרצה בתחומי מוצר ו – AI, דר׳ קרני שגל-פפרקורן, המרכז האקדמי למשפט ולעסקים ושותפה ב – Lexidale ומורן חכם, ראש צוות בינה מלאכותית ב – Outbrain.
4 נשים מרשימות עם ניסיון משמעותי בתחומים של בינה מלאכותית, יזמות, משפטים, עסקים ומדיניות.
את המיטאפ הנחתה אירית חומסי, מייסדת ומנהלת קהילת מתחבטי מקצוע.

אחד הדברים הראשונים שעלה בדיון – עובדתית ההטיה קיימת. אני לא היחידה ששותפה לתסכול מרובה הנסיונות לגרום ל – Mid Journey או כלים דומים אחרים לצייר משהו שלא נראה להם הגיוני (״נשים מנהלות״, לדוגמא). כמובן שקל לתת דוגמאות מהכלים של בינה מלאכותית יצירתית שרובנו נחשפנו אליהם, אם בשימוש ואם בשיח שקיים עליהם. צריך להבין שאם בכלים האלו (Chat GPT, DALL-E2, Mid Journey) אנחנו "רואים בעין" את ההטיה, היא קיימת בכלים אחרים הרבה יותר משמעותיים.

השאלות החשובות שעלו:

מה גורם לתוכנה להראות אמינה?

אנשים לא רגילים לפקפק בתשובות שהם מקבלים, קיימת ״הטיית הסמכות״ וכן היכולת של הכלים ״לחרטט בביטחון״ כמו שכתבה בצ׳אט אחת המשתתפות.

למה זה שהבינה המלאכותית מטה זה מטריד?

אם המציאות מטה למה זו בעיה שהבינה המלאכותית גם מטה?

בינה מלאכותית אמורה לשפר דברים אם קיימת הטיה יש פגיעה ולא שיפור.
מערכות AI מטבען יכולות לגרום לנזק גדול יותר כשיש הטיה. ניתנו דוגמאות מתחום ה – HR, כמו המקרה המפורסם של אמזון בו האלגוריתם התאמן על בסיס הנתונים של העובדים המוצלחים באמזון. האלגוריתם למד שמועמד מוצלח הוא גבר לבן וחיפש מועמדים דומים. זה כמובן תוקן.
דוגמא נוספת היא מערכות זיהוי פנים (Face Recognition) שיש להן כמעט 50% טעות בזיהוי פנים של נשים כהות. תדמיינו מה קורה במקומות כמו שדות תעופה וחברות גדולות בהם משתמשים בזיהוי פנים. איך נראים התורים של אלו שהאלגוריתם לא הצליח לזהות אותם?
גם במקומות בהן מסגרת האשראי ניתנת באופן אוטומטי כדי לספק שירות מהיר, נמצא כי מסגרת האשראי של נשים נמוכה משמעותית מזו של גברים.

מה צריך לעשות?

אחת הבעיות הגדולות עם הטיות היא שהן סמויות.

צריך לראות מה הדאטה סט שהאלגוריתם מתאמן עליו – האם הוא משקף את העולם האמיתי או שרוצים לעשות תיקון?

אפשר לעשות שימוש בטכנולוגיה שמוצאת הטיות ומציעה תיקונים.

לפני שימוש בכלי בינה מלאכותית ארגון צריך להגדיר את כל סוגי הלקוחות ולוודא שהם מקבלים ביטוי.

הרגולטור חייב להתערב. יש דברים שחברות יעשו רק אם יחייבו אותן. לדוגמא, לפרסם בשקיפות, בלי לפגוע בסודות מסחריים, מהם הפרמטרים העיקריים לפיהם נלקחו החלטות מסויימות.

המדינה צריכה לאפשר שימוש בארגזי חול בהם חברות יכולות לבצע ניסויים כדי להבין מה המשמעות של הפיתוחים והדאטה שלהן. אם חברות יוכלו לבצע ניסויים בצורה בטוחה ומגודרת, ניתן יהיה לבצע תיקונים לפני שמפיצים תוכנות. מעבר לכך שהתוכנות לא יפלו אנשים הן גם לא ילמדו דברים לא רצויים, שכן הניסוי סגור ולא משפיע על נתונים אחרים.

אני אוסיף בנושא הרגולציה שצריך לחייב חברות לפרסם הטיות השתגלו ומה הדרך וטווח הזמן לתיקון. זה כמו כל גילוי נאות בנושא של פגמים במוצרים.

וברמה האישית שלנו כמשתמשים?

לאמץ חשיבה ביקורתית. זה חשוב בלי קשר לבינה מלאכותית והצורך עולה יותר ככל שמתרבים הכלים בהם כל אחד יכול להשתמש וגם קל יותר לחברות לאמץ ובכך להשפיע על חלקים נרחבים מהציבור.

לסיכום

זו סוגיה שחייבת להישאר על סדר היום. לא מדובר רק בנשים. אני אקצין כדי להסביר את רוחב הבעיה: כל מי שאינו גבר לבן יחווה הטיה על ידי הבינה המלאכותית. ומה עומק הבעיה? זה הדבר המפחיד באמת! כלי בינה מלאכותית מתפשטים בקצב אדיר בכל מקום וזה נהדר. העולם שלנו חווה מהפכה בסדר גודל של המצאת החשמל, לא פחות. זה אומר שבכל תחום יעשה בשנים הקרובות שימוש משמעותי בבינה מלאכותית. אנחנו יודעים לומר היום שבמערכות לאיתור מועמדים לעבודה קיימת הטיה קשה. אלו מערכות שהשימוש בהן נרחב והוא רק יגדל. אם ההטיה לא תטופל זה ישפיע על דורות קדימה. ההשפעה היא הרבה מעבר למי מתקבל לעבוד במקום מסוים. המערכות לומדות אחת מהשניה. זה ישפיע על מי מקודם, מי מקבל אשראי לפתיחת עסק ומי נחשב יותר כבעל פוטנציאל בתחומים אחרים. זה גם יכול ללכת אחורה בשנים ולהשפיע על מערכות בינה מלאכותית שיהיו בעתיד בשימוש במוסדות חינוך. אנחנו לא רוצים את זה!

מה צריך לעשות כבר היום?
להיות אקטיביסטים בנושא, לחבור ברמה עולמית לפעילים אחרים ולדאוג שתהיה רגולציה.
בבריטניה פרסמו סט של חוקים בנושא בינה מלאכותית. באיחוד האירופאי עובדים על תקנות. שיתוף פעולה עולמי חשוב מאוד שכן לא מדובר בתופעות מקומיות, אלא במערכות שהפעילות שלהן משפיעה על כל העולם ולאורך זמן.

קישורים:

הקלטת המפגש

קהילת מתחבטי מקצוע

הפוסט נדרשת אפליה מתקנת בבינה מלאכותית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות?

Sigalit Sobel Savyon — Thu, 23 Feb 2023 16:04:36 +0000

קייס סטאדי: איך שינו בבריטניה את תהליך הוצאת הדרכונים? תיאור של תהליך לתפארת והסברים איך ארגונים אחרים יכולים ללמוד מהדוגמא.

נוסחת הקסם:

לחץ הקורונה
שימוש בכלי (Slack)
ייעול התהליך מטורי למקבילי
שירות מקוון למשרדי ממשלה אחרים

לרוב אני לא מתלהבת מסיפורי לקוח שחברות מפרסמות. במקרה הספציפי הזה, פגשתי את הלקוחות בועידה שהתקיימה בלונדון לפני חצי שנה. הם באמת עשו מהפכה – מודרניזציה וטרנספורמציה נדירות לא רק למגזר הציבורי. השילוב של אילוצי קורונה, כלי שקל להטמיע ומנהלים של משרד הדרכונים הבריטי, איפשר שינוי אמיתי ולא רק ״קוסמטיקה דיגיטלית״. הם מודדים את השינוי ומעמיקים בו.

בשינוי שבוצע במשרד הדרכונים הבריטי יש הישגים מעבר לדיגיטציה של התהליך. לפני השינוי התהליך הידני היה טורי ועכשיו הוא מקבילי. זרימת העבודה (workflow) היא אחת הבחינות הראשונות שחייבים לעשות כשממכנים תהליך, שכן המיכון בבסיסו חייב לאפשר תת-תהליכים מקבילים שינוהלו באמצעות המערכת הממוחשבת שתייצר בינהם אינטגרציה וגם תיתן תמונת מצב תוך כדי התהליך. הסיבה שתהליך היה הרבה שנים טורי היא לרוב בגלל חוסר היכולת לעבוד במקביל כשאין מערכת ממוחשבת. חשוב לשים לב לא לגרור לתוך תהליך דיגיטציה תבנית מיושנת של תהליך.
הישג נוסף שמיכון התהליך איפשר הוא בדיקה מקוונת של דרכונים עבור תהליכים אחרים בממשלה, בינהם ביקורת הגבולות, משרד המשפטים ומשרד הבריאות.

מתן שירות צריך להתמקד בקלות ויעילות. דיגיטציית הנפקת הדרכונים הקלה על הלקוחות וגם על המשרד שנותן את השירות.
בכל תהליך של טרנספורמציה דיגיטלית חייבים לבצע מספר מדידות כדי להוכיח החזר השקעה. צריך למדוד את איכות השירות, יעילות ואיכות התהליך וכן את הפחתת העלויות.

מקווה שבארץ וגם בעולם יאמצו את הדרך שנסללה על ידי משרד ממשלתי אחר ביבשת אחרת. כולנו מתמודדים עם אותם אתגרים.

קישור לסיפור הלקוח של HMPO

הפוסט איך בבריטניה פתאום מוציאים דרכונים במהירות? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית

Sigalit Sobel Savyon — Mon, 20 Feb 2023 15:19:48 +0000

שמחתי להיות בין הראשונים שקוראים את הספר של Jeroen Kraaijenbrink, The One-Hour Strategy. השם שלו מבטיח מאוד וכדי שלא תהיו במתח אני יכולה לומר לכם שהוא מקיים את ההבטחה.

אנחנו חיים בעידן בו קצב השינויים אדיר, מוצפים במידע והקשב שלנו קצר. העידן הזה משפיע גם על היכולת שלנו כאנשי מקצוע להתמודד עם ספרות מקצועית ובוודאי משפיע על כל ההתנהלות של ארגונים. אחרי כמה עמודים ראשונים של קריאה מגלים שהוא ספר מקצועי שכיף לקרוא אותו וזה לא קורה הרבה פעמים. תוך כדי העמקה בקריאה אנחנו מבינים שהתפיסה האסטרטגית שמוצגת פה כל כך רלוונטית לעולם שאנחנו חיים בו ולכיוונים שהוא הולך.

הספר כתוב כעלילה פשוטה על מרטין, העובד החדש במחלקת השיווק של “Water & Flows”, חברה שמייצרת משאבות תעשייתיות. הימים הראשונים של מרטין בעבודה חושפים תפיסת ניהול ואסטרטגיה חדשנית בחברה שנחשבת כ – low tech. הדרך בה העובדים עמם נפגש מרטין מתארים את האסטרטגיה גרמה לי לרצות לעבוד בחברה הדמיונית הזו. למרות שהיא דמיונית, היא יכולה להיות מקום העבודה של כל אחד מאיתנו.
התפיסה של “One-Hour Strategy” מתבהרת תוך כדי קריאת הספר. היא המענה לחוסר הרלוונטיות של שיטות אסטרטגיות שמיושמות בארגונים. השיטה רלוונטית לארגונים הפועלים בעולם המשתנה ללא הרף, שזה אומר לכולם, כי כולנו מתמודדים עם אותם האתגרים.

מה מיוחד בשיטה?

היא מערבת את כל העובדים בארגון באופן שוטף. אין יותר מפגש אסטרטגיה פעם בשנה, בו כולם יושבים וקוראים מיילים. האסטרטגיה היא תהליך מתמשך ולא אירוע. היא מתמודדת בצורה טובה עם הפער בין אסטרטגיה להוצאה לפועל.

עובדים מעורבים זה צו השעה

אני רוצה להתעכב על נקודה חשובה של מעורבות העובדים. אני מאמינה גדולה בשיתוף עובדים בכל הרמות במה שקורה בארגון.
הסיבה שכל כך התחברתי ל – “One-Hour Strategy” היא שבבסיסה היא מערבת את כולם.
למעורבות עובדים יש יתרונות שחשובים עכשיו יותר מתמיד. ארגונים חייבים להיות במצב שהם מעדכנים בצורה אינקרמנטלית באופן תמידי את דרך הפעולה שלהם.
יתרון ראשון של שיתוף עובדים הוא שככל שאנשים מעורבים יותר, הם מגלים יותר סובלנות ופתיחות לשינויים. רמת ההתנגדות יורדת, שכן הם חלק מהתהליך שגורם לשינויים.
יתרון נוסף הוא שעובדים מעורבים עוזרים לארגון לחשוב בכיוון הנכון ולאמץ שינויים רלוונטיים. אסור שעובדים ירגישו שהם ״לא נספרים״ ושהם אחראים רק על ההוצאה לפועל של מה שבדיוק מוגדר בתפקיד שלהם. חברות צריכות לזכור מה קרה לקודאק שהתעלמה מהמצלמה הדיגיטלית, שהומצאה על ידי עובד שלה, ולדעת שבעולם בו אנו חיים הסיכון ל״קודאק 2״ הרבה יותר גדול.

מימוש והפנמה של אסטרטגיה תוך כדי הקריאה

הספר אמנם בנוי בצורה ספרותית ויחד עם זאת ניכר שהושקעה מחשבה רבה בדרך בה תופנם האסטרטגיה.
בסיום כל פרק יש שאלות שמחברות בין השיטה לבין המקום בו הקורא עובד. הקורא צריך להקדיש כמה דקות של מחשבה בכל סוף פרק, כאשר החיבור למציאות של כל אחד מאיתנו מסייע להבנה ולהפנמה.
דרך התובנות שמרטין רושם לעצמו תוך כדי הפגישות, התפיסה מתחדדת לנו הקוראים. כשמסיימים לקרוא וחוזרים לרשימת התובנות, הכל מתיישב בראש הרבה יותר טוב.

דף מהמחברת הדיגיטלית שלי – התובנות שלי על התובנות של מרטין.

בנוסף, תוך כדי התיאור של האסטרטגיה על ידי האנשים מהארגון עמם מרטין נפגש, הם מציגים לו תבניות למימוש האסטרטגיה ואפילו תבניות לניהול פגישות.

יותר מאשר רק אסטרטגיה

מעבר לחיבור המצוין בין אסטרטגיה לתפקוד בפועל של הארגון, יש בספר גם המלצות שרלוונטיות למנהלים בכלל.
ההמלצות מופיעות בין השורות וכדאי לשים לב אליהן.

הכל מושלם?

הספר מתייחס גם לנקודות התורפה של השיטה, איך להתגבר עליהן וכן מתי היא מתאימה ומתי לא.

לסיכום

אם אתם בתפקידי ניהול או אסטרטגיה זה ספר חובה.

אני בטוחה שמנהלים ואסטרטגים יזהו דברים שהם עשו, מתוך תחושת בטן, כדי לנסות להתמודד עם תיאוריות אסטרטגיות שקשה לממש. השיטה של “One-Hour Strategy” מתגברת על הלקויות של התיאוריות הוותיקות.
זו גישה עכשווית שקל לאמץ והדרך בה היא בנויה ומוצגת מאפשר לכל אחד לבצע התאמות למציאות של הארגון שלו.

הפוסט סוף סוף מצאתי תיאוריה אסטרטגית פרקטית הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

הכינו את עצמכם לעידן הבינה המלאכותית היצירתית (Generative AI)

Sigalit Sobel Savyon — Fri, 10 Feb 2023 12:19:27 +0000

אם חשבתם שהקורונה היא השינוי הגדול שכולנו התמודדנו איתו ומעכשיו נחזור לעולם שדי דומה לזה שהכרנו לפני הקורונה, זה לא יקרה. העולם משתנה ללא הרף וכלי ה – Generative AI הם מהפכה משנת מציאות הרבה יותר מהקורונה, אך פחות מפחידה ממנה.

אני רוצה לעשות שימוש ב – ChatGPT כמשל לחדשנות ושינויים מהירים כפי שלא הכרנו.

בין הסגר הראשון לשני התחלנו לדבר על כך שלאנשים ובמיוחד לארגונים נדרשת יכולת מהירה להסתגל לשינויים. יותר מאוחר, התחלנו לנתח את מה שקרה בעולם והחל שיח בארגונים על המוכנות לשינוי הגדול הבא. ההבנה שאנחנו חיים בעולם כאוטי ולא נודע חילחלה וכולם הסכימו שחייבים לפתח יכולת מתמדת להגיב לשינויים.
מה קרה? לפי מה שאני רואה רוב הארגונים חזרו לאזור הנוחות שלהם, עם כמה שינויי קורונה בלתי נמנעים. העובדים מקיימים חלק מהפגישות בזום, הארגונים מאפשרים עבודה היברידית ושוקלים מעבר לענן.
במקביל העולם משתנה בקצב מסחרר שרק הולך וגדל. בואו נסתכל על החידוש האחרון, Generative AI. זה לא סתם חידוש, זו מהפכה, לא פחות ממהפכת האינטרנט. המימושים הכי נפוצים ומוכרים בציבור של Generative AI הם ChatGPT, DALL-E2 ו – Midjourney. הם נפוצים כי הם מגניבים, מעיפים את הראש וקל לעשות בהם שימוש ללא כל רקע טכנולוגי. מאחרי המוצרים האלו עומד עולם שלם בשם Generative AI, סוג של בינה מלאכותית שיוצרת תוכן חדש ממידע קיים. אפשר לייצר טקסט, תמונות, קול וסרטים ולעשות בזה שימושים מרתקים. מה שמציף את הרשת בחודשים האחרונים הן דוגמאות פשוטות. לבקש מ – DALL-E2 לצייר ציור שמן זית של דמות מיני מאוס מסתכלת על חבצלות המים של מונה בסגנון אימפרסיוניסטי של קלוד מונה, זו דוגמא איך הבינה המלאכותית לוקחת את המידע שלה על מה זה ציור שמן, מה זה סגנון אימפרסיוניסטי ספציפי של קלוד מונה, מהן חבצלות המים של מונה ואיך נראית מיני מאוס ועושה מכל זה תמונה חדשה שמבוססת על כל המידע שיש לה בנושאים האלו. תראו את התמונה ותראו מה קורה כשמבקשים מ – ״דאלי 2״ לצייר את אותו הדבר רק בסגנון קוביסטי של בראק. ושלא תגידו שלמכונה אין חשיבה עצמאית ואיך היא ברוב חוכמתה הוסיפה בשדה ברקע את דונאלד דאק.

אני בכוונה מתעכבת על הדוגמאות הפשוטות האלו. אני מעודדת בחודשיים האחרונים את כל מי שאני מכירה לפתוח חשבון ב – OpenAI ולהתנסות גם ב – DALL-E2 וגם ב – ChatGPT. אני מתעקשת שוב ושוב על זה שכולם צריכים להתנסות בטכנולוגיה מכיוון שזו מהפכה בסדרי גודל שקשה לדמיין. מי שישאר מאחור יהיה חסר כישורים רלוונטיים בשנים הקרובות.

מוכנות לשינויים ארגוניים

מעבר לכישורים האישיים, ההתנסות והחיבור לעולמות של Generative AI חשובים מאוד כדי להאיץ הכנסת חדשנות לארגונים. קצב השינוי פה גדול מאוד. כשמדובר בארגונים גדולים, לרובם קשה לאמץ טכנולוגיות חדשות בשלב הראשון וזה בסדר.

חלק קריטי מהמוכנות לשינוי הארגוני הם האנשים בארגון. מובילי שינוי בארגונים צריכים לזהות את אלו שכבר עושים עבור עצמם כל מיני דברים בטכנולוגיות של Generative AI וגם כאלו שבאופן טבעי הם מאמצים מוקדמים של חידושים. את העובדים האלו צריך לעודד כי מהם יגיעו הרעיונות לאיך Generative AI יכול לעזור לצרכים של הארגון. אלו אנשים שהם גם חדשניים וגם מכירים את הארגון. צירוף מנצח שחייבים לתת לו מקום חשוב כל הזמן ועכשיו יותר מתמיד. ברגע שעולה רעיון שנראה אם פוטנציאל, צריך להכניס ספק שיוכל לבצע לפחות מוצר עם ערך מינימילי (MVP) בזמן קצר מאוד. ברגע שיהיה מוצר צריך לאפשר לכל מי שרוצה בארגון לעשות בו שימוש, לשלוח הסבר שמדבר על החדשנות ועל התועלות וכך לחבר עוד אנשים מדרגים שונים לשינוי.

צריך לנצל את זה שכולם מדברים על היישומים הפופולריים של Generative AI (ChatGPT, DALL-E 2, Midjourney) כדי לייצר מהפכה בדרך שבה הארגון מגיב לשינויים. זו הזדמנות ולא איום ואני ארחיב על זה בפוסט נפרד.

הכנת הנתונים והמידע הארגוני

מה שחשוב להבין שהטנולוגיה הזו מבוססת כולה על נתונים. פעם היתה לנו, לאנשי מערכות המידע הותיקים, סיסמא: ״Garbage in, garbage out״. כלומר, אם תכניס למערכת נתונים לא איכותיים (בלשון המעטה) תקבל בחזרה תוצר שהוא לא איכותי ולא אמין. רוב הארגונים הגדולים מנהלים דורות רבים של מערכות מחשב שאינן מדברות אחת עם השניה או שמדברות באמצעות כל מיני דרכים שנסללו על פני השנים. במערכות האלו, במערכות חיצוניות לארגון וכן בהרבה אקסלים יש מידע יקר מפז שצריך לעבור תהליכים של ארגון מחדש כדי שניתן יהיה לעשות בו שימוש בעולם של Generative AI.

ארגונים צריכים לדאוג לאמת ארגונית אחת, למפות את כל מאגרי המידע שלהם, כולל כאלו שאינם מובנים ובמקביל לחשוב על פרויקט שבו ניתן לבחון את התועלת ש – Generative AI יכול להביא לארגון.

אני ממליצה לכם להאזין לפרק מרתק בפודקסט Markettrip ״איך משתמשים בבינה מלאכותית בחיי היומיום של סטארטאפ״ (קישור בסוף הפוסט). תומר צוקר ואייל מרקוס מארחים את עדי עזריה, מנכ״ל Workiz, חברת SaaS שמאפשרת לנותני שירותים (כגון מנעולנים, אינסטלטורים וטכנאים) לנהל את העסק שלהם בצורה יעילה. עדי עזריה מספר על יישומי בינה מלאכותית ש – Workiz עושה בהם שימוש. מעבר לשיחה המעניינת, הדוגמאות של השימוש בפועל עוזרות לקבל רעיונות לשימושים אחרים, כל אחד בתחום של הארגון שלו. הדוגמאות האלו מתאימות לארגונים בכלל, לאו דווקא ארגוני טכנולוגיה וזה חשוב מאוד, שכן הבינה המלאכותית הולכת ליעל את העולם בכל התחומים. מי שיכנס קודם ללא ספק ירוויח וחשוב מזה, מי שישתהה ישאר מאחור.

כלים שחייבים להתנסות בהם

אתם יודעים שאני אוהבת לתת למי שקורא את הפוסטים שלי גם משימות, שלא תישארו קוראים פאסיביים.

מי שעדין לא פתח חשבון ב – OpenAI, אתם חייבים להתנסות ותעשו איתו ״סתם״ דברים או משהו שאתם ממש צריכים. אם מדובר בתמונה שאתם צריכים או שבא לכם לאתגר את הבינה המלאכותית עם דמיונכם העשיר. לגבי ChatGPT, תשוחחו איתו. קחו נושא ותשאלו עליו, תבקשו דוגמאות, תבקשו אנלוגיות. ככל שתהיו מדוייקים יותר בשאלה שלכם, השיחה תהיה מעניינת יותר. ו-כן, זו שיחה, לא חיפוש בגוגל.

יש עוד כלי שאם עדין לא עשיתם בו שימוש – זה הזמן ומהר. קוראים לו WordTune ואל תשוו אותו ל – Grammarly. זה אתר וגם תוסף כרום (אני ממליצה להתקין את התוסף). הוא יודע לשדרג טקסט שאנחנו כותבים באנגלית בעזרת בינה מלאכותית. מה זה אומר לשדרג? להציע ניסוחים שונים, להציע שפה עשירה יותר, להציע טקסט קצר או ארוך יותר, להציע שפה פורמלית או יומיומית. מה שהכי שימושי בעיני זו הכוכבית הקטנה שמתבלנת את הטקסט (Spices). כשלוחצים על ״Add Spice״ נפתחות אפשרויות נפלאות: הוספת הסבר, הדגשה, הרחבה, דוגמא, אנלוגיה, עובדה סטטיסטית, בדיחה, דעה מנוגדת, עובדה היסטורית, ציטוט. אחרי שתתנסו פעם אחת, תחשבו כמה שעות ביזבזנו בחיפושים ועריכה לפני שהיכולת הזו הוצגה לפנינו. עוד יכולת נהדרת של WordTune היא לתקצר מאמרים, דוחות וכל טקסט שיש לכם גרסה דיגיטלית שלו.

אחרי שתעשו שימוש בכלים שהוזכרו פה ובפוסט הקודם, תחשבו איך הם עוזרים לכם ברמה האישית, מעבר למשחק הנחמד ואיך הם עוזרים לכם ברמה הארגונית. מי שמתעלם היום מעולם ה – Generative AI לא באמת למד מתקופת הקורונה שאנחנו חייבים להכין את עצמנו לעולם משתנה. עכשיו צריך לצאת מאזור הנוחות האישי והארגוני ולהגיב במועד ובקצב הנכון לשינוי המתרחש עלינו לטובה.

איך מתחילים?

אם אתם זקוקים לעזרה בלמצוא פרויקט ארגוני אחד כדי להיכנס לתחום, בלי להיגרר להשקעות גדולות ולוחות זמנים ארוכים, אני כאן בשבילכם. יש לי הוכחות שזה אפשרי ואפילו הופך למהנה ולא מפחיד. המוטו שלי ״אף ארגון לא נשאר מאחור״ ואני יודעת כמה מורכב לבצע שינויים בארגונים גדולים.

קישורים חשובים

איך משתמשים בבינה מלאכותית בחיי היומיום של סטארטאפ (Markettrip)

סרטון הדגמה שלי של שימוש ב – DALL·E 2

התמונה בראש הפוסט, גם היא תוצר של Midjourney, כשביקשתי ממנו:

“A world of companies such as Apple, Harley Davidson, Nike, Coca Cola, and Louis Vuitton that balance innovation and tradition.”

הפוסט הכינו את עצמכם לעידן הבינה המלאכותית היצירתית (Generative AI) הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

הרגע שבו DALL·E 2 צייר לנו כבשה וחיינו השתנו

Sigalit Sobel Savyon — Tue, 10 Jan 2023 14:38:24 +0000

הרגע שבו ביקשנו מ – DALL-E 2 ״צייר לנו כבשה״ הוא אבן דרך למשתמשים ולאנשי מערכות המידע, לא מההיבט הטכנולוגי, אלא ההתנהגותי. זוכרים את הבקשה התמימה של הנסיך הקטן ״אָנָּא… צַיֵּר לִי כִּבְשָׂה!..״. אותו הדבר, רק שאנחנו מבקשים את זה מאתר במקום מאדם.

״דאלי 2״ (DALL·E 2) הוא שיחת היום שיצאה הרבה מגבולות עולמם של אנשי המחשבים ומערכות המידע. בצדק. הוא כלי מאוד(!) חכם שקל לעשות בו שימוש, גם אם לא מבינים את מאחרי הקלעים שלו.
מה זה דאלי 2? זה כלי שמייצר תמונות לפי בקשה. בקשה יכולה להיות כל תמונה שאתם מעוניינים בה. כדאי לכתוב באנגלית, כי זו השפה שבינתיים הוא מבין הכי טוב. מה אפשר לבקש? הכל! באמת.
אם עדין לא התנסתם, אני ממליצה לכם לעשות את זה. בהרצאה ששמעתי לאחרונה אמר המרצה שלא להתנסות בדאלי 2 זה כמו לומר ״אינטרנט? לא, לא בא לי על זה״. בסוף הפוסט תמצאו קישור לאתר וגם סרט קצר שהכנתי עם הדגמה פשוטה של היכולות.

חוץ מלשחק איתו, כדי להכיר, ביקשתי מדאלי 2 להכין לי תמונה בה אני מתכוונת להשתמש לפינה חדשה באינסטגרם שלי. לפינה קוראים ״Tuesday Buzz״ ורציתי רקע שיהיה מזוהה איתה. כשחשבתי על המילה ״באז״ האסוציאציות שלי היו דבורה ובאז מהסרט צעצוע של סיפור. ביקשתי מדאלי 2 שיצייר לי תמונת רקע. הבקשה הראשונה שלי היתה “Create an image with a lavender background, and the image frame is a flying bee animation ”

ואלו התוצאות.

העבודה עם דאלי 2 ולא עם מעצב גראפי חידדה תובנות קיימות, כנראה כשעובדים עם רובוט המַרְאָה ברורה יותר.

שיעור 1 – דיוק. כשבחנתי את התמונה הראשונה שדאלי יצר הבנתי, לפי התוצאה, שאם אני כותבת ״לוונדר״ ולא ״צבע לוונדר״, אני מטעה את דאלי-2.
יכולתי להטעות באותה המידה גם מעצב גראפי. להתבטא באופן מדויק זה כלל חשוב בחיים. באינטראקציה אנושית, יהיו כאלו שיהיו סלחנים יותר ויהיו כאלו שפחות. בתקשורת עם מכונה, חוסר הדיוק שלנו יבלוט מהר יותר.

שיעור 2 – קבלת החלטה. לא חשוב מה החלטתי, חשוב להחליט. כמה פעמים ביקשתם ממעצב גראפי (או מישהו שעשה לכם עבודה יצירתית) שיעשה עוד סקיצה כי אתם מתלבטים? זה קורה לכולנו וכמו שאמר מנהל מוערך שהיה לי בעבר ״האוייב של הטוב הוא טוב יותר״. באתר של דאלי 2 ככל שמבקשים יותר אפשרויות מבחינים בקרדיטים האוזלים. בחיים האמיתיים אנחנו יכולים ונוטים לבקש מנותן השירות שיתגמש וייצר לנו עוד גרסה.

שיעור 3 – באנו להנות פה. מותר לשחק בכל גיל. זה כיף גדול. להיכנס לטכנולוגיה שכולם מדברים עליה ופשוט להשתעשע. לשחק. קחו את הדמיון הכי לא סביר שלכם, את הרעיון המופרע ובקשו מדאלי לצייר אותו. אם נבהלתם מהחלום שלכם, שמרו את היצירה לעצמכם, אם אהבתם, שתפו את העולם.

שיעור 4 – הבנה עמוקה תגיע ממקום פרקטי. כדי להבין ולהפנים כדאי לבקש מהמכונה שתעשה לכם משהו שאתם צריכים. אחרי שמשחקים קצת, אם אתם רוצים לעבור למשהו מעשי, תחשבו על ציור שיכול לשמש אתכם ואת זה תכתבו כבקשה מדאלי. כשיוצרים משהו שימושי, אפשר לדעת אם הגדרנו את הצורך נכון, מה הציפיה, האם התוצאה בהתאם, כמה צריך להתאמץ כדי לדייק.

שיעור 5 – טכנולוגיה סמויה מן העין לא מפחידה. הנה, אנחנו מדברים בשפה שלנו והמחשב מבין אותנו.

ועכשיו נקודה למחשבה לאנשי מערכות מידע, חברי למקצוע.

תמיד היה פער בין המערכות שיצרנו לבין הציפיות של המשתמשים. בשנים האחרונות המתח הזה הלך וגדל. כשהמשתמשים שלנו קנו באמזון או צפו בנטפליקס והחוויה שלהם היתה שהאתר מכיר אותם, מנחש אותם וקל להתנהל בו, הם הפכו לפחות סבלניים כלפי מערכות ארגוניות לא ידידותיות. עולמות של AI שרק לפני שנה נראו כקשים להבנה, אפילו על ידי אנשי טכנולוגיה, נגישים עכשיו בלשון בני אדם (מה שאנחנו מכנים ״שפה טבעית״). מדובר באבן דרך של מהפיכת הפישוט הטכנולוגי ואין ממנה דרך חזרה.

זו שעתם הגדולה של מומחי חוויית המשתמש, עיצוב המוצר ומסע הלקוח. השנה הם יזקפו ראש ויפסיקו להתכופף בפני אנשי הקוד שאומרים שזה מסובך. אי אפשר לחיות בעולמות מקבילים. חוויית היומיום של האנשים צריכה להיות גם בחיי העבודה שלהם. הטכנולוגיה הופכת לסמויה מן העין עבור המשתמשים וזה מצוין לכולם. במקומות בהם היא תבצבץ או חס וחלילה תשתלט, יהיה מחיר כבד.

מה עושים? מבינים שחוקי המשחק השתנו ומפסיקים לנסות לייצר מערכות ידידותיות למשתמש, שזו סתירה. צריך להבין שאנשי מערכות מידע מספקים שירותים לאנשים (ולא מערכות) ובשירותים האלו הטכנולוגיה צריכה להיות סמויה מן העין. את ההשראה צריך לקבל מחברות כמו נטפליקס, אמזון וספוטיפיי. הסמן של העולם החדש היא חברת OpenAI והכלים שלה DALL·E 2 ו – ChatGPT.

קישורים חשובים

OpenAI

DALL·E 2

ChatGPT

סרטון הדגמה שלי של שימוש ב – DALL·E 2

התמונה בראש הפוסט, גם היא תוצר של דאלי 2, כשביקשתי ממנו:

“Buzz Lightyear in a lavender field watercolour drawing “

הפוסט הרגע שבו DALL·E 2 צייר לנו כבשה וחיינו השתנו הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.

מה הקשר בין כושר, נטפליקס וטאדאם?

Sigalit Sobel Savyon — Tue, 27 Dec 2022 16:43:52 +0000

תחשבו טאדאם ונטפליקס, Netflix Tudum, תקשיבו לצליל, מה זה מזכיר לכם ואיך כל זה קשור לכושר גופני?

אתמול (26 בדצמבר), נטפליקס הכריזה שהחל מה – 30 בדצמבר היא תשדר 30 פרקים של Nike Training Club. למרות השימוש במילה ״פרק״ (episode) לא מדובר בסדרה חדשה, אלא בתרגילי כושר מתוך אפלקיציית האימונים של נייקי. לפי הפרסום יהיו תרגילים בסיסיים למתחילים, יוגה וגם אימונים עם עצימות גבוהה יותר.
תוכן מפתיע בנטפליקס שעולה לאויר רגע לפני השנה החדשה. העיתוי לא מקרי, בנטפליקס יודעים שלא רק בקומדיות הרומנטיות יש ״A New Year's resolution״. זו מסורת ותכונה אנושית להבטיח לעצמנו שנעשה שינויים עם פרוס השנה החדשה והרבה מההתחייבויות קשורות לבריאות, כושר ותזונה.

ברוב מקרים בהם מביאים תוכן מאפליקציה לשירות סטרימינג, בדרך כלל התנועה היא בכיוון ההפוך. אנשי נטפליקס ימדדו את המהלך מכל הכיוונים ואולי אפילו יפרסמו חלק מהנתונים. מעניין אם אנשים יחליפו חלק מהתוכן שבו הם צופים היום בתוכן אקטיבי של שיעור ספורט, או שהם יוסיפו חצי שעת צפייה כדי לעשות ספורט. אני יכולה לחשוב על כמה תרחישים בהם אני פורסת את המזרון מול המסך ונשמעת להוראות המדריכים. ביום בו תכננתי להיות בחדר כושר ולא הגעתי אני אשמח להקדיש חצי שעה לתרגילי התעמלות לפני המעבר למצב בטטת כורסה. מצב נוסף הוא כשאני רוצה לראות עוד פרק בסדרה ומתחילה להתנמנם. זה הזמן לעבור לאפיזודת כושר ואחר כך לחזור רעננה אפילו ל – 2 פרקים. מעניין אם נטפליקס יוסיפו לשאלת ה – ״Are you still watching?״ אפשרות לעבור לפרק של עשיית כושר.
החיבור הזה שונה ואהיה מהראשונות לנסות אותו. מסקרן לראות האם העברת התוכן מהאפליקציה של נייקי נעשתה ״as is״ או שיש גם השקעה בהתאמת התכנים לפורמט של נטפליקס. מעניין לראות מה מידת השילוב בין התוכן הקיים לזה של נייקי, האם נחפש ״נייקי״ ונקבל את הפרקים והאם הם יוצאו כחלק מהתוכן המומלץ בדף הבית? האם הילדים שלי, אבא שלי ואני נקבל המלצות לתכנים שונים של כושר?

המהלך הלא שגרתי של נטפליקס מעלה שאלות לאן היא מכוונת. כשחברה גדולה מבצעת שיתוף פעולה עסקי עם חברה גדולה אחרת, צריך להבין מה הולך להיות שם, לא רק בהקשר של החברות המעורבות. צריך להתסכל איך השינוי משפיע על האקו סיסטם של אותן חברות והאם הוא מסמן שינוי מגמה עולמי גם בסגמנטים אחרים. בפוסט שפרסם משה רדמן יש ניתוח מעניין על החשיבה האסטרטגית-עסקית של נטפליקס. יש לו רעיונות מעניינים לאן עוד נטפליקס יכולה להתרחב ולעבור משירות סטרימינג של סדרות וסרטים ל״שירות סטרימינג של הכל״. בנוסף הוא גם חושב על המתחרים ולאן הם מכוונים. שנת 2023 תהיה מעניינת.

ומה זה טאדאם?

את הידיעה על שיתוף הפעולה עם נייקי פרסמה נטפליקס ב״טאדאם״. הבטחתי הסבר. Tudum הוא האתר הרשמי של נטפליקס, בעצם הוא הבלוג המאוד מושקע שלה. יש בו תוכן שקשור לתוכן המוצג בנטפליקס ושווה להציץ בו גם אם אתם לא חובבי ״מאחרי הקלעים״ של סרטים וסדרות. מקור השם שלו, טאדאם (Tudum) הוא בשני הצלילים הראשונים שמושמעים עם הצגת הלוגו של נטפליקס בראשית כל תוכן משודר.
בהקשר של שיתוף הפעולה עם נייק, מעניין לראות אם פרקי הכושר ישאו את ה ״N״ של נטפליקס עם הטאדאם או שיהיה פתיח אחר.

הפוסט מה הקשר בין כושר, נטפליקס וטאדאם? הופיע לראשונה ב-Sigalit DTL.